אהובה יקרה אני חושבת שאת צריכה לפנות לעזרה מקצועית.. נשמע שאת מפתחת דיכאון אחרי לידה וטוב שזה מתחיל לך מוקדם ככה תוכלי לטפל בזה כמה שיותר מהר 🙏🏽

בול מה שאני חיוותי! רק יותר גרוע. אני פיזית לא אכלתי שלושה ימים ואם לא צעקות פיזיות מצד בעלי ואמא שלי גם יכלתי להמשיך יותר וכמוך אכלתי עוגיה ומבחינתי זה היה כמו לאכול לאפה שווארמה. רציתי רק לישון, "התאבלתי" על החיים הקודמים שהיו לי ללא האחריות של הילד כי פחדתי שאני לא מספיק טובה בשבילו, הבכי שלו חירפן אותי כי חשבתי שהוא בוכה בגללי. הייתי בוכה שעות, במקלחת בוכה את חיי, ישנתי עם הקטן במיטה מחובקת כאילו הוא יקום על הרגחיים ויברח, הייתי חרדתית אליו ברמות. עד שקראתי בפורטי סטטוסים, ודיברתי עם חברות שילדו, ואמא שלי וחמתי חיזקו אותי, התחלתי לשחרר לאט לאט, ואני חודשיים אחרי הלידה, עדיין חרדתית בנוגע לחיסונים של הילד (היום עשה חיסון של גיל חודשיים) אבל מנסה להסתכל על דברים בצורה שונה.. וזה ממש עובד. אם את רוצה לדבר עם מישהי ולפרוק בהחלט אני כאן ואם תרצי את המספר שלי באהבה ענקית ❤

אני עד כמעט חמישה חודשים בקושי הייתי אוכלת הייתי קמה בבוקר אוכלת סביבות 13 איזה שלוש ביסים נגמר עד יום למחרת וכן הייתי יושבת במיטה ובוכה סתם ככה