אז אחרי חודש וחצי 💕💕 סיפור הלידה שלי 💕💕 זו לידה שניה הלידה הראשונה היתה בשבוע 38+4. ההריון עבר לי דיי מהר כי הייתי עסוקה ממש עם הקטנטונת שלי.בתחילת ההריון היא היתה בת חצי שנה כך שלא ממש נחתי... שבוע 37 מגיעה לביקורת אצל הרופא שלי. הוא מחליט להפנות אותי למעקב גדילה כי העובר נראה קטן. באולטרסאונד נראה שהעובר קטן בשבועיים. הרופא לא נלחץ, אבל מבקש מעקב נוסף בעוד שבוע ובדיקות דם. באותה הזדמנות שהיינו בקופת חולים בעלי עשה בדיקת קורונה. יום לפני זה הוא השתעל ממש וביקשתי ממנו להבדק. למחרת כשהוא חזר מהעבודה הוא קיבל הודעה שהוא חיובי לקורונה. נכנס לבידוד. אז גם אני והתינוקת נכנסנו לבידוד(בסלון) בגלל חשיפה לחולה מאומת. למחרת נבדקנו והתגלה שגם התינוקת חיובית לקורונה ואני שלילית. היה נחמד ליום אחד כי למחרת כבר התחילו לי כאבים בגרון וביקשתי שיביאו לי דוגם הביתה. במוצ"ש קיבלתי תשובה שגם אני חיובית לקורונה. ואז לחץ !!! אבל ממש! בית החולים שרציתי ללדת בו נקי מקורונה. בכלל כל יציאה מהבית היא רק עם אמבולנס ממוגן. החששות ללדת כחולת קורונה היו גדולים מאד. שבוע 38+3 הפקק הרירי יוצא. בגלל שבלידה הקודמת זה קרה לי ביום של הלידה ,אני נלחצת יותר. מתחננת בפני בורא עולם שיתן לי לעבור את הבידוד בשלום וללדת בריאה. אגב,לשלושתנו היו רק תסמינים קלים:שיעול ואיבוד חוש ריח... אחרי 14 יום נגמר הבידוד. נושמת לרווחה הכל כבר מוכן ללידה. אפילו התינוקת מוכנה כבר לקבל את האח הקטן שלה. שבוע 39+4 מתעוררת בבוקר לצירים כואבים כל רבע שעה. מודיעה לבעלי שאין היום עבודה היום הוא איתי. לקראת הצהריים הכאבים מחמירים אבל עדיין הזמן בין הצירים גדול יחסית. מתייעצת עם המיילדת האלופה שלי (קרובת משפחה) והיא אומרת שכשהרווח בין הצירים הוא 7 דקות נצא לכיוון בית החולים. היא מתנצלת שלא תגיע ללידה כי יש לה לימודים באותו היום. התינוקת עוברת לסבא ואנחנו יוצאים לדרך... כל הדרך פקק אחד גדול. לוקח לנו שעה וחצי להגיע למחלקת יולדות כשכל הזמן הזה אני עם צירים חזקים וחשש לירידת מים. (כי אי אפשר לדעת אם יש לזה ריח של זרע כשאין חוש ריח). במיון יולדות בודקים אותי - במוניטור רואים צירים גבוהים, פתיחה 2 צוואר חצי מחוק, בקיצור ממש לא בלידה. ממתינים לרופא ובנתיים אני על כדור פיזיו. הרופאה נותת לי את האופציה לחזור הביתה או להשאר. אנחנו מחליטים לעשות סיבוב ברגל ולראות אם יתקדם משהו. בנתיים אני עם הטנס על הגב וזה עוזר מאד. חוזרים אחרי חצי שעה כשהצירים כואבים יותר ויש לי ממש לחץ למטה. בודקים שוב,פתיחה 3. כחלק מהשירות בבית החולים יש גם רפואה משלימה. החלטתי לנסות כי מה כבר יקרה?! היתה שם מדקרת מדהימה שממש עזרה לי. התחילה לעשות לי הרפיה עם מסאג' פתאום המיילדת שלי מתקשרת לשאול איפה אנחנו ,בעלי ענה לה והיא אמרה שהראש שלה לא היה בלימודים והיא באה! ברגע שהיא נכנסה ישר בדקה אותי - פתיחה 4 וחצי יאללה לחדר לידה! נכנסים לחדר לידה. תוך כדי שאני מתארגנת מגיע המרדים עם האפידורל ויחד איתו נכנסת גם חמותי המדהימה! עוזרת לי לא לזוז באפידורל ותומכת בי פיזית ונפשית. האפידורל מתחיל להשפיע אבל גורם לי לרעידות בכל הגוף. המדקרת מצטרפת אלינו ועושה לי דיקור ולחיצות כדי לגרום ללידה להתקדם ובכלל משרה אוירת רוגע בחדר. לאחר שהיא מסיימת ויוצאת מהחדר אני מרגישה לחצים ממש חזקים. המיילדת פוקעת לי את המים ובודקת שוב פתיחה - פתיחה 7 התקדמנו ! מעמעמת את האורות כדי שנוח אבל הגוף ממשיך לרעוד וזה מקשה עליי מאד. פתאום שוב לחצים חזקים. מבקשת מבעלי לקרוא לה כי היא יושבת עם אמא שלו מחוץ לחדר (יש חדר נוסף בחדר הלידה עם גקוזי וכורסאות) היא וחמותי נכנסות ואני בוכה שלוחץ לי ממש. יאללה חמודה את בלידה! המיילדת תומכת לי ברגל אחת וחמותי ברגל השניה. לוחצת שלוש לחיצות של החיים ויוצא אפרוח קטנטן וצורח. "ברוך הבא לעולם קטני" שוקלים את הפצפון בחדר לידה 2200! 🥺 - פגיה?! המיילדת מתקשרת למחלקה כדי שרופא ילדים כבר יחכה להם שם ועולה עם בעלי והקטנצ'יק למחלקה. חוזרת עם רופא אחר כי יש לי קרעים וצריך תפרים... ואז פתאום קורה נס לחדר נכנסת אחות מהמחלקה ואומרת שהמשקל של התינוק הוא 2450! כלומר לילה אחד להשגחה בתינוקיה ואחר כך הוא יוכל להיות איתי בביות מלא. ככה בספונטני יצא לי "מזמור לתודה"❤ * ילדתי תוך שעתיים מהכניסה לחדר הלידה עד שהקטנטן היה לי בידיים * ילדתי בהדסה הר צופים ואני ממליצה על בית החולים הזה בחום