רק מתוך רצון לפרוק ולשתף. אף אחת לא חייבת להגיב/לעקוץ. נמצאת בחודש שביעי להריון ברוך ה'. שבוע שעבר ביום חמישע עברתי ניתוח להוצאת ציסטה מאיזור למטה ליד איפה שיוצא הפיפי מחשש שייסתם חור היציאה... הוחלט ע"י מנתח בכיר בבית החולים שההרדמה היא תהיה אפידורל . רדום מהבטן ומטה. נכנסתי לחדר ניתוח אמרו לי לשכב על הצד בתנוחת עובר שכבתי . המרדימה הכניסה לי את המחט לגב ואני הרגשתי כל צד שמאל משותק הרגל ללא הרגשה . רק שצרחתי החליטה להוציא אותה מהגב. ושוב דקרה אותי ושוב הוציאה והחליטה שאני צריכה לעבור לישיבה. ישבתי גם תנוחת עובר שוב מחט לגב והפעם הצליחה סוף סוף. הזריקה לי תחומר לגב . ומתחילים בניתוח . לאחר הניתוח עברתי ליתאוששות ששם גיליתי שתפרו אותי שם 3 תפרים גדולים . כאבי טופת . כואב לשבת כואב לעשות פיפי כואב להתקלח כואב הגב. ואני אומרת לעצמי עוד חודשיים יש לי לעבור את זה שוב . שוב אפידורל לגב שמי יודע כמה פעמיים ידקרו אותי ואולי שוב תפרים אני מודה לה' על ההריון הזה ומתפללת להריון תקין ובריא. ולידה בידיים מלאות. וגם בחדר ניתוח שבכיתי חשבתי רק על התינוקת שלי שלא יפגעו בה חלילה. פשוט קשה ליתעלם ממה שעברתי ועמוק בפנים אני חושבת שאני ממש בטראומה . נקווה לטוב ושלכולנו יעבור בשלום ובידיים מלאות... הייתי חייבת לפרוק תודה🙏