אהובה אל תשכחי שאת הורמונלית בטירוף!!!!! פתאום את לא מבינה מה קורה עם הגוף שלך, את חלשה את לא מסוגלת לעשות כלום וגם הגוף שלך לא מבין, בכל זאת פעם ראשונה שהוא בהריון וגם את. שלא תטעי, העירעורים האלו היו גם אצלי בהתחלה ואני בת 25. פתאום את אומרת אני מוכנה לזה? אני מסוגלת? אל תשפטי את עצמך. אף אחת לא מבין אותך כי הוא לא חווה את זה והבעל עוד יותר לא מבין כי הוא גבר ומה נעשה שהם לא מרגישים את הכאב, הבחילות, הבגי וההורמונים? ובואי ביינינו הם לא מבינים כלום בלי קשר להריון. ראש קטן זה לא חדש! תמיד טוב לפרוק, אם יש לך חברה קרובה שאת סומכת עליה או בת משפחה שתבין ותעודד אותך. אם תסתכלי יש פה נשים שכותבות שהן לא יכולות לראות את הבעל וקשה להן שהוא נושם. ההורמונים.... מה אנחנו לעומתם? תנסי לצאת מהבית, סתם לעשות הליכות עם אוזניות.. להתאוורר. מבטיחה שלך שזה יקל עלייך קצת ויתן לך זמן מחשבה לעצמך. נכון את בת 18 ואולי ראית את ההשתלשלות של החיים שלך אחרת אבל תקומי כל יום ותגידי תודה שיש לך את הזכות הזאת להיות בהריון. יש פה מספיק בנות שיספרו לך מה הן עברו בשביל להיקלט. תודי כל יום גם כשקשה, בסוף הכל משתלם והוא/היא יהפכו להיות כל עולמך, תסתכלי אחורה ותגידי שהכל היה שווה את זה!

תודה שלי😍😢 אני כבר הרבה יותר רגועה זה היה כנה דקות של מוות אני יודעת שזה בעלי לנצח ואני שניה לא יכולה בלעדיו פשוט קשה לו לראות אוצי כל היום בוכה הוא מתעצבן ומאשים את עצמו והוא לא יכול לחשוב על זה שהוא עושה לי רע אני מרגישה שההריון עשה לזוגיות שלנו לא טוב אני כבר תכף בחודש שישי רק מחכה לעבור את זה שנחזור כמו מקודם שאני לא בוכה על כל דבר וכל דבר מוציאה עליו בתכלס הוא מסכן הוא דיבר איתי אחרי שנרגתי והבנתי שאני פשוט מטורפת שאני כל היום צועקת עליו ומאשימה אותו ואפילו לא רוצה לשמוע תסליחה שלו זהו פרקתי

אני יודעת שיש לי תבעל הכי טוב בעולם גם כשאני יריב איתו כאסח אני יגיד את זה אבל הריבים האלה וכן אני מאשימה את עצמי למרות שזה לא בשליטה שלי

מאמוש כולן הורמונליות בהריון אבל צריך ללמוד לשלוט בזה בטח שלא להוציא את זה על הבעלל. חבל זה לא תורם כלום וסתם הורס ויותר מיזה אחרי לידה זה לא הולך להיות יותר קל..בשביל הזוגיות שלכם תעבדו על תקשורת נכונה ולא לריב על שטויות