סיפור לידה ראשונה שלי 🥰 שבוע 41+1 מתחילה את היום של לפני עם צירים לא סדירים אחרי סטריפינג שני, בלילה הם מתחילים להיות יותר ויותר כואבים ובלתי מסבלים (הייתי עם טנס של חברת צירים שממש עזר להעביר את השלב הזה בבית בצורה פחות כואבת) וההפרש בין ציר לציר בערך 12/13 דקות מנסה לישון בין ציר לציר כי לא ישנתי כמעט יומיים בגלל הצירים ומתה מעייפות, אחרי שלוש שעות מתעוררת ואומרת לעמרי די, איך שאני קמתי על הרגליים הצירים התחילו להיות יותר ויותר צפופים ברמה ש3/4 דקות הין ציר לציר, מחליטה להעיר את בעלי ב 05:30 ואומרת לו שהגיעה הזמן כי כבר שעה שלמה ההפרש ממש קצר, מגיעים לאיכילוב למיון, עושים מוניטור ובודקים פתיחה 2 צוואר מחוק 100% מעבירים אותי לבדיקת רופא, ביקשו להמתין, נמצאת במסדרון ולא מצליחה לשבת עודה הליכות משם לפה נכנסת לרופא המינים לבדוק שוב את הפתיחה אני כבר ב 4 אחרי שעה של המתנה, אומרים שטני בקרוב אכנס לחדר לידה ואצטרך להמתין עוד קצת כי אין חדר לידה פנוי, נכנסים אותי בנתיים לחדר פרטי ששם אוכל להוציא קולות בצירים מבלי להלחיץ את שאר השאר חחח, כעבור כמעט שעה נכנסתי לחדר לידה עם פתיחה של 6 ומתחננת ל אפידורל כאן השלב שהאנס הפסיק לפעול עלי והתחיל להציק ממש תוך ממש מעט זמן הגיעה מלאכית המרדימה שחיברה אותי לאפידורל ואלרי 10 דקות הרגשתי כאילו אני בן אדם חדש שמגיב ומתפקד שטנה לגמרי, בגלל האפידורל הייתי תקוע כשעתיים על פתיחה של 6 אז הביאו לי מעסה לחדר שתעשה טיפול לזרז את הפתיחה בעזרת עיסוי יחד עם דיקור סיני זה היה גן עדן אמיתי 😇🥰 והוסיפו למאמצים שלה גם פיטוצין, תוך שעתיים הגענו לפתיחה מלאה מבלי שאני הרגשתי משהו ואז התחילו ללחוץ, המיילדת ילנה שהייתה איתי מדהימה ברמות אחרות היא כיוונה אותי ותוך כמה לחיצות חתולה קטנה שלי כבר הייתה בחוץ 😻😻😻😻 יצאתי עם כמה תפרים פנימיים קטנים לא משהו רציני אבל כל הסבל שהגוף שלי ספג היה שווה את הרגע הזה! בנות מי שעדיין לא ילדה והיא ממש לקראת הסוף, תאגרו כוחות וסבלנות זה יבוא כל דבר בזמן שלו ואתן תעברו את זה כמו מלכות, הכי חשוב תבואו עם ראש פתוח ולא להילחץ כי אנחנו עושות את זה בשביל הקטנים שלנו 🥰