חייבת לפרוק! ילדתי לפני כמעט חודש ובשבוע וחצי האחרונים אני בוכה ללא סוףףףףף! אני חולה מתה על הקטן שלי ובזמן האחרון הוא עם עצירות נוראית שאין לו מנוח ובוכה המון מזה ומה גם שהוא נורא נורא נורא אוהב ידיים זאת אומרת שאין לי יום ואין לי לילה כבר חודש בקושי ישנה! אני מרגישה עייפה נפשית! לפעמים אני נורא מתעצבנת על המצב ואני כל כך כעוסה מזה שהוא בוכה והוא לא יישן.. יתרה מכך שהסדר שלו הפוך ביום ישן ובלילה חרבו דרבו.. וכל הזדמנות שאני לבד לכמה רגעים אני פשוט מתפרקת בבכי. בטח אתן שואלות איפה בעלי בכל הסיפור אז אנחנו כרגע אצל אמא שלי ובעלי שעובד בעיר אחרת מגיע רק בסביבות 7 בערב מהעבודה וכבר אין כל כך מה לעזור כי כבר קילחתי, חיתלתי הרגעתי, התעצבנתי ולאדון נשאר רק לבוא לראות אותו קצת להרים אותו וזהו גם בלילה לא קם כי הוא גמור מהעבודה אז בכלל אין לי שום עזרה ממנו ואני ממש פגועה ממנו בגלל זה ואני לא מדברת איתו! אני מרגישה פשוט לבד ועצוב לי נורא!! לא מפסיקה לבכות פשוט. אתן חושבות שזה אולי דכאון לידה חלילה?