לא יודעת אם זה בסדר שאני מרגישה מבואסת רציתי לשאול אם זה בסדר או שאני סתם אוכלת סרט בעלי כל סופש או ישן או יושב עם החברה שלו ואני מבינה הוא עובד קשה ממש מ 4:30 בבוקר ועד 18:00 בערב ! והוא תמיד שואל אותי אם זה בסדר שהוא יישב עם חברים ואני לא יכולה להגיד לו לא כי כודם כל לא נעים לי לקחת ממנו את השישי וגם כי אחרי זה הוא יזכיר לי את זה שאני לא נותנת לו לשבת עם חברים . אני תמיד בחדר כי אני ממש לא מתחברת לחברה שלו ואני בתקופת הריון מאוד השתנתי ואין לי כוח לראות בכלל אנשים . פשוט לדעתי בגיל 31 הוא צריך להיות המבוגר מבניינו ולעשות מאמצים לעודד אותי ולרצות אותי כי בעיקרון אני בת 24 ועדיין קצת במוח קטנה וגם ככהה קשה לי מכל המצב הזה אבל אני מנאסה כמו גדולה להתמודד עם כל קושי ותמיד להיות חזקה . אבל מאוד מעליב אותי שהוא ככה וניסיתי והסברתי והוא תמיד אומר כן הבנתי סופש הבא ניסע לטייל ביחד ואף פעם זה לא קורה אוף🙄

ילדתי !!!! אז היה לי לידה לא קלה אבל בעזרת השם נגמר בטוב 🤗 (יום שני) אז ככה,בשבוע 40+1 אני נגשת לרופא המטפל שלי לקראת בדיקה שגרתית, שם הוא אומר לי שהכל בסדר אבל אני בכל זאת הולכת לבית חולים בגלל מיעוט מי שפיר וצריך כנראה להפעיל את הלידה. מפה קצת בהלם אני רצה הביתה לקחת את התיק שלי, בעלי גם מכין תיק וטסנו לבית חולים. הגענו לשם, הביאו לי רבע כדור ציטוטק כדי לגרום צירים, כל הלילה היו לי כאבי בטן כמו מחזור שבאים והולכים אבל הכאב היה ממש נסבל, המוניטור מראה שיש צירים מטורפים אבל לא מרגישה אותם כך... (יום שלישי) אני קמה כאילו לא קרה כלום הלילה, בלי צירים בכלל, מרגישה בסדר גמור ולא מבינה למה אני מאושפזת במצב כזה... בשעה 14 נותנים לי עוד רבע כדור ציטוטק שלא עשה לי כלוםםם (מבחינת כאבים) אני ובעלי עדיין בחדר של הבית חולים מתחילים להשתגע משעמום... בערב בערך בשעה 21 התחלנו לדבר עם העובר (שעדיין בבטן... ממש השתגענו שם) אמרנו לו שהכל בסדר,הוא יכול לצאת, מחכים לו באהבה וכו... בשעה 22 התחילו לי כאבים שאי אפשר להסביר... אז נכון זה מעצבן כשאומרים ״כשזה יהיה ציר את תדעי״ אבל זה נכון !!!!!!!! מ22 בערב עד 5 בבוקר היו לי צירים קשיםםםם אבל עדיין לא היה פתיחה מספיק כדי להוריד אותי לחדר לידה. (יום רביעי) 6 בבוקר אני בפתיחה 1,5 אבל בכל זאת מסכימים לתת לי אפידורל מרוב הכאב, אז ירדנו לחדר לידה, קיבלתי את האפידורל ונרדמתי.... הדבר הזה הציל אותי ! נרדמתי וישנתי כל כך טוב שלא הרגשתי שיצא לי הפקק בשעה 9, לא הרגשתי שירדו לי המים בשעה 11 ולא הרגשתי כלל צירים... בשעה 16 בודקים פתיחה ואני ב5 ! פתאום למרות האפידורל הרגשתי את הצירים... ביקשתי שיבדקו שוב את הפתיחה ובשעה 16.20 הייתי ב9 !! אמרו לי לאכול משהו כי תכף נתחיל לעבוד... אני ובעלי בשיא הרגישות.. סוף סוף זה יקרה ! בשעה 18 מתחילים את העבודה אבל התינוק לא יצא, היה עקום על הצד אז היה לו ממש קשה לצאת, לחצתי במשך שעה ערביים.... חשבתי שאמות שם ! בשעה 19.41 הנסיך שלי נולד בריא ושלם בעזרת השם ובעזרת חתכים 😂 יצאנו הביתה ביום שישי... שבוע בבית חולים שלא נשכח.. מה שנכון זה שלא משנה כמה ארוך וקשה היה, שוכחים הכל... חייבת לציין שבית החולים לניאדו ממש טוב, היחס של היולדות יוצא דופן והיה לי כיף שם ! שתדעו שהסיפור שלי הוא די נדיר ולא כך אמור להיות לידה ״רגילה״ אני מאכלת לכן לידה קלה ובידיים מלאות סליחה על שגיעות כתיב אני עולה חדשה ☺️

איך אתן נותנות לבייבי ויטמין D? ישירות 2 טיפות לפה?

נגמלת מדיקלטין. יש מצב שבגלל זה כואב לי הראש כמה ימים כבר?

מרגישה כל כך מתוסכלת אין לי כוחות כבר!! שבוע 40+3 כל כך חיכיתי להריון הזה ופשוט כל הדברים הכי גרועים קרו לייי כל התופעות הכי הזויוצ כל הגוף שלי נקרע מלא בסימנים הייתי בחורה רזה שקלתי 50 קילו עכשיו אני שוקלת 80 30 קילו יוצר מהמשקל שלי ועדיין בירכתי את ההריון הזהה אבל עכשיו שאני בסוף אני רק סובלת כבר 4 ימים עם צירים של כל עשר דקות פתיחה של 2 לא רוצים לעשות לי זירוז אני מקיאה כבר מרוב כאבים סובלת מצרבות למות אני סובלת בשקט כל ציר כל כאב ככה וכוחם חושבים שלא כואב כי אני שותקת כל הלילה אני בוכה לא מצליחה לישון מרוב כאבים ועד שאני נרדמת אני מתעוררת שוב עם כאבים אהי לא בן אדם שהולך וצועק ועושה את הדברים האלה אבל מרגישה שכל כך מזלזלים בי בבית חולים 3 פעמים שלחו אותי הביתה ואני עם צריכים של כל 7 דקות כבר פתיחה של 2 וכלוםםםם אומרת לי אולי בשבוע 41 נעשה לך זירוז זאת לידה ראשונה חויה ראשונה שכל כך קשה לייי

היי, שבוע 34 האחות אמרה לי שיש לי קצת בצקת ברגליים האם כל בצקת מחייבת שלילה של רעלת הריון? בדיקות דם, שתן?