וירוס של שלשולים מישהי חווה את זה גם בימים האלה? זה פשוט סיוט ואני מפחדת להתייבש

שיניים או משהו אחר?! אז איך יודעים לזהות שהבכי של פיצית הוא משיניים ולא משהו אחר- פיצית בת 4.5 חודשים ב"ה בימים האחרונים לא רגועה, בוכה בכי נודניקי כזה, אין חום, חניכיים קצת נפוחות, יורקת הרבה, מכניסה בכל לפה. אם אני שמה אותה כל משטח הפעילות משחקת ואז פתאום מתחילה לבכות מנסה להביא לה משחקים לא מעניין אותה, מרימה אותה קצת נירגעת, שמה אותה על כרית הנקה שוב היא מכניסה דברים לפה, מברברת ואז שוב מתחילה בבכי, מחפשת את תשומת הלב שלי וכמובן שגם מקבלת. אין לה חום ב"ה. מלבד הבכי היא חייכנית, מברברת ב"ה🙌🙌🙌

אוףףףף אני מיואשת כברררר שבוע 7+4 עם דימומים חומים וקרישי דם כבר שבועיים וזה לא עובר.. יש דופק ויש התפתחות תקינה של העובר ולא רק שלא עוברים הדימומים עכשיו זה התגבר קצת ונהיה אדום (היה לי לחץ בעבודה ואני מפחדת שזה עושה לי את זה גרוע יותר ) אני לא יודעת אם שוב לעלות למיון או מה לעשות

יומיים אחרי לידה ולא מפסיקה לבכות. מישהי חוותה כמוני?

היי שבוע 13, שקיפות עורפית 3.1-3.2.. מישהי שמעה על מקרה דומה והכל היה בסדר אח"כ? טרם הגיעו תוצאות של בדיקות דם

היי בנות חייבת את העצה שלכן! זהירות - ארוך!!!!!! לפני שבוע וחצי בערך בעלי רב עם אמא שלי ממש!! כאילו עלה איזה נושא (שקשור אלי!!) ואמא שלי באה לשאול אותי על זה משהו ואז בעלי התפרץ עליה בצורה ממש בוטה והתחילו לצעוק אחד על השני.... קיצר אני בכלל לא הספקתי לדבר כלום והתחננתי אליהם שיפסיקו ולא עזר, יצאתי מהבית. ישבתי באיזה מקום מחוץ לבית הרבה זמן עד שבעלי מצא אותי בוכה שם והתחנן שאני יבוא איתו הביתה לישון.. (היינו אצל ההורים שלי באותו זמן) הוא התנצל באותו זמן ואמר שאם זה היה בזמן אחר אולי הוא היה מאופק יותר ומוציא את זה אחרת.. ובקש שאני יפסיק לבכות.. מיותר לציין שלא ממש נרגעתי ובכיתי ממש הרבה באותו לילה, ואחר כך.... התגובות של אמא שלי גם כן ממש לא היו במקום, היא התבטאה בצורה שאני ממש ממש נפגעתי כי היא כללה אותי ואת הילדים במה שאמרה (קשה לי לחזור על זה) בעוד שאנחנו בעצם לא עשינו לה שום דבר!!! כל השבוע אני לא מצליחה לישון, וגם מקבלת ממנה יחס ממש קר ולא נעים (שגם ככה לפני כן היחס לא היה משהו..) אז עכשיו עוד יותר, בקשתי מבעלי לרדת מהעץ שטיפס עליו כי זה ממש לא עושה לי טוב ההתנהגות הזאת, והוא ניסה להסביר שהוא כל הזמן עוצר את עצמו ושהוא מרגיש שאמא שלי יותר חשובה ממנו, והיא מתערבת לנו בחיים כל הזמן ושהשיקול דעת שלי הולך לפי מה שהיא אומרת (מה שממש לא נכון, הם פשוט שניהם לא נותנים לי להביע דעה.. הם החליטו ומשם כל הוויכוחים והמריבות) זה לא פעם ראשונה שהם מתווכחים וכל פעם מחדש צעקתי להם והתחננתי שיפסיקו כי אני שונאת את זה אבל זה לא עזר, הם אמרו שזה ההנאה שלהם וככההם מתקשרים ושמה אכפת לי וכו'... עם אמא שלי אין לי מה לדבר על זה, כי בדרכ כשאני מבקשת ממנה לשנות את היחס היא "לא מבינה מה אני רוצה ממנה", אז בקשתי מבעלי שלפחות ישלח לה הודעה שהוא מתנצל על מה שהיה שזה לא הצורה שבה זה היה אמור להאמר (כי הוא טוען שלא מתחרט על כלום ממה שנאמר שם) אבל הוא לא מוכן, אני כל השבוע לא ישנה ומלאא בוכה מרגישה גרוע מכל הכיוונים, כי את שניהם אני אוהבת אבל כל אחד גורם לי לרע מהצד שלו!! רציתי לדבר איתם עם שניהם יחד להסביר להם שיפסיקו להתנהג כמו ילדים קטנים ושבהתנהגות שלהם הם עושים רע רק לי!! אבל אמא שלי אני מניחה שבכלל לא תרצה שאגיע אליהם עם בעלי, ואלי בכלל היא לא תרצה לבוא, ובעלי לא מוכן ללכת לשם שאני ידבר איתם... לא יודעת מה לעשות... כל היום בדיכאון בגלל זה... פליזז עצה.. מה אני יכולה לעשות?!?! (אני עם שניים קטנטנים בבית ובהריון חודש שביעי, אמא שלי בכלל לא מתעניינת בי... אם לא הייתי מספרת לה בעצמי באיזה חודש אני - היא לא היתה יודעת!!! ואם מישהי מהמשפחה לא היתה שואלת אותי, לידה, אם אני יודעת מה יש לי- אמא שלי בכלל לא היתה יודעת). קיצר קשה לי בטירוףף מה עושים?!?! תודה למי שקראה עד עכשיו😳 פרקתי...