אני ממש בלחץ... הריון שבוע חמישי, מתחתנת עוד יומיים. יש לי כאבי ראש בלי הפסקה. הקטע שהכאבים באים כשאני מתעצבנת/ נלחצת או כשאני עושה פעילות טיפה מאומצת. ולאחר מנוחה טובה הם עוברים. הכאבים חזקים, כאילו משהו לוחץ לי ממש חזק על הראש. בדרך כלל אני סובלת ממיגרנות אבל זה כאב שונה... התייעצתי עם אחות שאמרה שזה לא קשור להריון. אני ממש מודאגת, וגם בלחץ כי אני לא יכולה לקחת שום כדור חזק לקראת החתונה בגלל ההריון ואקמול לא משפיע עליי. מה זה הדבר הזה ?? 😔
הריון ולידההריון ולידה
💬9 תגובות

תגובות (9)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי7 בדצמבר 2021 בשעה 09:01
אפשר אופטלגין . אבל מציעה לך לעשות איזה משהו כייפי בשביל עצמך. צאי לשופינג חתונה זה דבר כייפייי . ואיך אני אומרת לעצמי . שבוע 5 אפילו אני לא אמורה לדעת שאני בהריון. שחררי יהיה בסדר מזל טוב ❤️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי7 בדצמבר 2021 בשעה 09:04
אני הייתי שבוע 5 בחתונה ועוד לא ידעתי שאני בהריון, שתיתי אכלתי כאילו אין מחר וטפו טפו עכשיו שבוע 13 והכל בסדר 🙏🏼 אז באמת תתנהגי כאילו אין כלום כרגע. קחי אופטלגין אפילו טיפות, את יכולה לבקש מהרופא משפחה ותהני מהיום הזה 🥳
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי7 בדצמבר 2021 בשעה 09:14
אבל הכאבי ראש האלה... הם מפחידים אותי.. בחיים לא היה לי דבר כזה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי7 בדצמבר 2021 בשעה 09:17
כדאי גם שתגידי למסרקת לא לעשות לך מתיחה של העיניים עם השיער זה אחד הכואבים

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

סתם לפרוק....אמא של בעלי... אישה ממש מגעילה ומעצבנת!!!!!! חיינו שלוש שנים ביחידת דיור מעל ההורים שלו.. וכל הזמן היה לי תקלים איתה. מעולם לא עניתי לה ותמיד חרקתי שיניים והתעלמתי מההתנהגות המגעילה שלה. אני במקור רוסיה ובעלי הוא מרוקאי..בן זקונים. הילד הכי קטן. בן 39 ואני בת 24. לכן ההורים לא הכי קיבלו אותי יפה ותמיד התערבו בכל הזמן הזה שחיינו שם. ההורים שלו ממש מבוגרים בני 80+ ולכן הוא מעטלם לא עונה להם. אני כרגע בשבוע 35..תכף מסיימת חודש שמיני. עברנו לשכירות עכשיו קרוב לאמא שלי כי ידעתי שאם נשאר שם גם לא יהיה מקום.. וגם ההורים שלו לא יפסיקו להתערב(בעיקר אמא שלו) וגם לא תהיה לי עזרה כי הם לא אנשים שאפשר להעזר בהם. ההובלה הייתה אתמול. נשארו הבגדים של התליה כי לא הספקנו לקחת אותם .. אז הם נשארו בממד של ההורים שלו. הרוב זה הבגדים שלי. לא רואים שיש שם שלו בכלל.. באנו היום שוב כדי לקחת עןד דברים קטנים ואת האוכל שהשארנו אצלה בנתיים. עזרתי במה שיכלתי לבעלי והשאר הוא סחב ובנתיים ישבתי בסלון. אני לא יודעת מה הקפיץ את האישה הזו אבל כניראה זה שאמרתי לאחותו שבארון בסוף לבעלי יש יותר בגדים ממני גרם לאמא שלו לקפוץ ולהגיד לו שיקח את כל הבגדים שיש בממד. אמרנו שאין לנו מקום באוטו וגם אין איך לקחת את זה. צריך לעטוף בסדין או לפחות שקית.. משהו. והיא התעקשה שנקח אץ זה. אז בעלי אמר לה.. טוב שאת לא בועטת אותנו מפה. והיא אמרה לא.. אני רוצה שתקחו את כל הבגדים האלה. בלהבלה ואז כל הזמן היא חזרה על ה"הבגדים שלה" תקחו עכשיו את הבגדים שלה. ופשוט התעצבנתי ואמרתי לבעלי יאללה בוא ניקח היא רוצה שנוציא את זה מפה זה מפריע לה. והתחלהו לסחוב את כל הבגדים שפשוט שמנו מאחורה באוטו. וכל האוכל והדברים על הבגדים כי תא היה מקום. וזו הייתה ממש הרגשה מגעילה. ולא הייתי מוכנה להכנס שוב לבית הזה. אמרתי לבעלי שיביא את מה שנשאר ואני אחכה באוטו. בדרך חזרה ראיתי שהוא בוכה.. הוא ממש נפגע גם. וממש היה לי קשה לראות אותו ככה... מעולם הוא לא בכה לידי. כשחזרנו עליתי להביא מזוודה ופשוט זרקתי את הדברים בפנים.. הרגשה ממש מגעילה שהשכנים מסתכלים מסביב ואני צריכה לפרוק בגדים מהאוטו למזוודה באמצע הרחוב. מצטערץ על החפירה אבל הייתי חייבת לפרוק.
הריון ולידההריון ולידה
💬21 תגובות