אפשר לעשות העמסת סוכר כשאני חולה? אין לי דלקת או חום, רק התקררות ממש חולשה ועייפות

סיפור הלידה שלי ילדתי שלשום בלילה בלידה לא קלה בכלל! זה התחיל עם צירים בערב הקודם אל תוך הלילה. לא ישנתי שנייה. לקראת הבוקר הצירים התחילו להתחזק ובעלי בדיוק התעורר. משכתי את הצירים עוד קצת וקראתי לדולה שלי. היא הגיעה אליי הביתה והצלחתי למשוך אחת עד 12 בצהריים. ב 12 נסענו לבית החולים כשיש לי ציר כואב כל 3 דקות. אני נכנסת למיון היולדות וחשכו עיניי. היום הכי עמוד שהיה שם, נשים ממתינות בתור כמה שעות טובות לרופא ידעתי שאין מצב שאני עומדת בזה. נכנסתי למוניטור, כבר לא יכולתי לשכב והצירים התחילו לבוא כל 2 דק'. המיילדת בדקה אותי והייתי רק פתיחה 3 (לידה ראשונה). היא אמרה לי לחכות לבדיקת רופא ושלחה אותי להמתנה. התחלתי לבכות שם מכאבים שאין מצבב ואני צריכה אפידורל. זה עבד ונכנסתי לרופאה ששלחה אותי לחדר לידה, אבל הבעיה היא שלא היו חדרים פנויים! אז שלחו אותי להתקלח במים חמים בינתיים. היה סיוט! עד 1630 סבלתי מצירים נוראיים! כשבסוף נכנסתי לחדר לידה ( גם כן רק אחרי שהצקתי בקבלה) וקיבלתי ישר אפידורל (לפחות זה הלך מהר). מפה הכל התקדם מהר ותוך 3 שעות הגעתי לפתיחה 10. למרות זאת, הוא לא המקדם כמו שצריך והתחיל לי חום גבוה. נתנו לו צ'אנס להתברג כמו שצריך ( 4 שעות נוספות) אבל זה לא הלך והוא פשוט נתקע. בסוף הוחלט על קיסרי חירום. ממש התבאסתי כי סבלתי המון ובדקה 90 ניתוח. נלקחתי לניתוח בלי בעלי כשאני רועדת ומקיאה. ניתוח ארוך מאוד שבמהלכו איבדתי הכרה לפרקים אבל הכל בסדרת אנחנו מאושפזים ואני מקבלת את על סוגי האנטיביוטיקה האפשריים ומשככים שיש

שבוע 18, כאבי גב תחתון שהתחילו היום בגדול עושה פעמיים בשבוע יוגה, בשבוע האחרון לא היה בגלל חול המועד מה עוזר לכן?

התייעצות- אני בשבוע 38 ואני מאוד חוששת מהנקה. זאת אומרת שאני מרגישה שזה מרתיע אותי, שזה לא בשבילי ומרגישה שפחות אתחבר לזה. אבל, אני כן מגיעה בראש פתוח לנסות, ויודעת שזה ממש חשוב לתינוק לפנות בחודשיים - שלושה הראשונים לחייו. האם אתן גם הרגשתן ככה? קצת סלידה…ואז פתאום עם תחילת ההנקה התחושה השתנה?

שאלה שאלתית! אני שבוע 34+6 והבטן גדולה.. השאלה שלי, עד איזה שבוע עדיין הסתובבתן בחוץ? טיול, סידורים וכו'? גם מבחינת הקושי וגם אנשים מסתכלים עלי כבר כאילו אני מטאור! מבינות למה אני מתכוונת? יש שלב שכאילו זהו עדיף לא לצאת? אני באוטובוסים יותר.. אני לפעמים מרגישה מוזר מכל המבטים!

הרבה זמן לא הייתי פה אבל מרגישה שצריכה לפרוק אמא ל2 תינוק בן חמישה חודשים וילד בן שנתיים וחצי בעלי לא עובד ואני חזרתי לעבוד אחרי שלושה חודשים ויתרתי על ההנקה על הזמן שלי עם הקטנים עם בעלי ועם עצמי חוזרת הביתה ב19:30 כל יום לא ניידת ובעלי שומר על התינוק ומוציא את הגדול מהגן איך שנוחתת בבית מלחמת העולמות כל אחד מושך מצד צרחות צעקות בכי על תשומת הלב שלי בעלי הולך לתפילה ישר ואני מחפשת פינה לצרוח שרגע אני חייבת לעשות פיפי.. הולכת אחרי שעתיים של היתאפקות כי ניזכרת שאני צריכה ובסוף החודש נכנס בקושי שש ושוב התיסכול ושוב הצקים חוזרים ושוב הקושי הזה. מרגישה שכבר אין לי כוח להחזיק באמת צריכה את החיזוק שלכן יותר מתמיד