בנות צריכה את עזרתכן מתחילת ההיריון אני שותה אומגה, ברזל וחומצה פולית ביום שישי נגמר לי האומגה ולא היה בבית מרקחת.. היה רק את זה(צירפתי תמונה) שזה משולב חומצה פולית. לשתות בכל זאת חומצה פולית? ישלי תור לאחות היריון ביום חמישי

מנשא יש המלצות למנשא מאליאקספרס?

מה לא עשיתי?!? עשיתי קירות... עשיתי חלונות.... עשיתי רפלקסולוגיה... עשיתי את בעלי 😂😂😂 כלום לא עזר..... איףףףףףף

פורקת מרגישה שזה המקום היחיד שאני יכולה לפרוק ולשמוע תמיכה/ביקורת בהתאם לסיפור. קרובי משפחה של בעלי הגיעו מחול לכמה זמן. בעיקרון, אני בנאדם מאוד מאוד סגור וביישן, בתחילת הקשר הייתי עושה פרצופים ולא תמיד רציתי ללכת עם המשפחה שלו לטיולים. כמובן שהבנתי שלא פעלתי נכון, ומאז, משתדלת לבוא כמה שיותר וגם מוסיפה לזה חיוך, גם אם הוא לא מהלב. במקביל, אין לי בגדים! רוב הבגדים שלי לא צנועים והשאר, התרחבו לי בזמן ההריון כי התקמצנו לקנות בגדי הריון. כבר 4 חודשים אני באמת בוכה שאין לי מה ללבוש. יודעת שזה משפט של רוב הנשים, אבל אצלי זה באמת נכון. אבל בעלי תמיד מזלזל ולא מתייחס. אז כמו שאמרתי, קרובי משפחה שלו הגיעו וכמובן שהתנדבתי לבוא איתם לכל מקומות הבילוי שהם מחליטים ללכת. כדי לשמח את בעלי. אתמול, בעלי יצא לפני ואני הכנתי מרק לילדה. אחרי זה חשבתי המון זמן מה ללבוש. ובגלל שקרובי משפחה שלו מאוד דתיים, רציתי מאוד לכבד וללבוש חצאית ארוכה-ישבתי שעה מול הארון כדי למצוא משהו. החולצה היחידה שהלכה עם זה זו חולצת בטן אז בגלל שהחצאית ארוכה,העלתי אותה למעלה כדי שיהיה צנוע ומכבד. ואז קרתה הפאדיחה, החצאית מסתבר שגם היא התרחבה לי והיא נפלה טיפה למטה. ישר אחותו העירה לי ליד כולם שאני יכולה ללכת לתופרת. אני לא צריכה לציין שאחרי המשפט הזה, כל העיניים היו עליי. רציתי למות. כשחזרנו לבית, ניסיתי קצת להשתחרר ולצחוק על זה. אמרתי לבעלי שאפילו אחותו כבר העירה לי שאני צריכה בגדים חשדים. ואז הוא התחיל להתעצבן ואמר שראו לי את התחתונים(לא ידעתי עד אז שזה ירד כל כך למטה) ומהבושות, התחלתי לבכות. שאלתי אם באמת ראו לי. והוא ענה בצורה מזלזלת. למה ציפית?? תראי מה את לובשת. מפה לשם, התחית להעיר לי על כל הבגדים שאני לןבשת. אמר שכמה שאת מנסה לכבד, בסוף את מתלבשת כמו..(ועצר את עצמו, אבל לא קשה לנחש איך המשפט היה מסתיים) ניסיתי להגיד שאני ממש מנסה ואין לי בגדים צנועים שטובים עליי הכל נהרס בהריון. אבל הוא בשלו, ממשיך לרדת עליי ולבקר את הלבוש שלי. שאלתי אותו איםה הוא היה עד עכשיו?? כשביקשתי שנלך לקנות כמה בגדים בסיסיים? אבל הוא החליט לשתוק על זה. יודעת שהסיםור נשמע מפגר ושטותי. אבל לדעת שכמה שאני מנסה לכבד את המשפחה שלו, לדעת שהיא לא מעריך את זה. וגם אם יש לו משהו לומר לי, אני יכולה לקבל ביקורת, כל עוד היא בצורה יפה. אבל להגיד לי בדיעבד שכל הפעמים שניסיתי לכבד ובעצם התלבשתי כמו זונה?? למה לא אמרת לי את זה אז? באותם הפעמים האלה?? חשוב לי גם לציין שאני משתדלת ללכת עם חצאית שהיא לא ממש מעל הברך ובלי גופיות, רק חולצות עם שרוול. אני נורא פגועה. במיוחד שכשבבוקר רציתי לזרוק את כל הבגדים הפחות צנועים שלי כי רציתי להתייחס למה שהעיר לי גם אל זה היה לא הכי נעים. הוא צחק ואמר שאני רוצה לעשות סתם סצנה. ומאז לא מדבר איתי. אולי זה ההורמונים שעדיין נשארו מאז הלידה, אולי זה האופי שלו ואולי דווקא שלי. מה אני אמורה לעשות?? גם כשאני מנסה לדבר אליו יפה, הוא לא מנסה להבין אותי. יש טיפים? וסליחה על החפירה

דיקלוש כנסיי קניתי היום בסאקרה ערכה שלמה של מנורה טופ בייפס משייפים 2 לקין אלומניון ומסיר לק גל ב250 שקל הכל....שוןה ממש

איך לעזזאל מפסיקים לה את האצבעות