פוסט פריקה- מותשת! בעלי מעצבן אותי! מרגישה כאילו כל דבר שאנחנו צריכים לעשות/ להחליט ביחד הוא בכוונה מקשה עלי. כמו: החלטה על מוהל, בחירת שם, בחירת מקום לתקופת ההחלמה שלי - בא לי להיות אצל אמא שלי והיא גרה רחוק אז הוא מתבאס שהוא צריך להשאר במשך הזמן הזה לבד עם הגדול. ואין לי כוחחחח לויכוחים סתמיים

שבוע 38 בלילה מתעוררת כמה פעמים צמאה ממש ממש שותה מלא מים!!! העמסת סוכר יצא תקין מוכר למישהי? תקין לדעתכן?

מחשבות לפעמים בא לי להיות גבר

שמח לעיצה, אנחנו נשואים 5 שנים עם ילדה בת שנתיים.. היה לנו לידה שקטה לפני שלוש שנים ועכשיו בעלי רוצה ילד אני באמצע לימודים קשים עודמעט מתחילה התנסויות . אני רוצה גם ילד אבל מפחד שזה יהרוס לי את הלימודים אבל אני כן רוצה בגללו כי עד עכשיו הוא לא רצה מפחד ואני מפחדת שהוא יתחרט.. כי רוצה להביא לאחותו אח או אחות שיהיו צמודים ןכן גם אני רוצה רק הקטע של הלימודים... מה אומרות.. ודרך אגב אנחנו מעל גיל 31

אתר שמומלץ להזמין ממנו מדבקות עם השם והתמונה של הילדה לגן ?

תגידו, בחודשיים אפילו שלושה חודשים הראשונים אחרי הלידה כמה הבעל היה נוכח? כמה דאג לחזור מוקדם מהעבודה וכאלה?