אז סיפור הלידה שלי🤗🤗 ארוך אבל שווה קריאה... הריון תקין ברוך ה, מגיעה לשבוע 38 עם לשון בחוץ, ביקורת אצל הרופא, שואל אם אני רוצה סטריפינג או לחכות, אמרתי נחכה עוד קצת. מגיעה לשבוע 39 בדיוק, יום שני בלילה, 2 בלילה,צירים חזקים שמעירים אותי, מעירה את בעלי, מתזמנים, ציר כל 2 דקות ואפילו פחות. טוב, אמרנו מקלחות ונזוז לבי"ח... קוראים לחמותי לשמור על הילד, יוצאים בערך ב3 וחצי לבי"ח, מוניטור מראה באמת צירים יפים, בודקים פתיחה - 2, מחיקה -80%. טוב מחכים לבדיקת רופא, איכשהו נכנסים רק באיזה 9 בבוקר, גמורים מעייפות, הרופאה אומרת או סטריפינג לזרז או להשתחרר הביתה ולחכות להתקדמות. מחליטים לחזור הביתה לנסות לישון קצת לפני הלידה... חוזרים הביתה, הצירים מפסיקים😒 בערב, יושבת עם הבן שלי על הברכיים על הספה ופתאום מרגישה נוזל חם על הרגליים, בודקת ורואה ממש נוזל יורד לי על הרגליים, טוב ירידת מים- צריך לחזור למיון, הפעם אמא שלי באה לשמור על הילד ואנחנו יוצאים. מגיעים למיון, המים מפסיקים לרדת, פתיחה 3 ומחיקה 90%. ללא צירים. מחכים קצת, אולי יתפתח משהו אבל שום דבר, והרופאה משחררת הביתה בערך ב2 בלילה. מחליטים שפעם הבאה עולים למיון רק אם רואים ראש בחוץ🤪🤪 מגיעה לשבוע 40+1, יום רביעי, ללא שום תסמין לידה נראה באופק, באה לרופא לביקורת ועושה כבר גם מעקב הריון עודף של us ומוניטור, הכל תקין ברוך ה אבל שום סימן ללידה. מבקשת מהרופא שלי שיעשה לי סטריפינג כי ממש כבר לא יכולה, על הדרך הוא בודק פתיחה, כבר 3.5... אגב, שאלתי אותו לגבי הירידת מים שהיה לי והפסיק, הוא אומר שככל הנראה זה מים שהיו בין השליה לרחם, אם זה מי שפיר אז זה חייב להמשיך ללידה... חוזרים הביתה ומחכים להתפתחות צירים, אך כלום לא קורה😴😴 ביום שישי בבוקר קמה עם צירונים לא משמעותיים, שהפסיקו אחרי כשעה ופתאום מרגישה לחץ כמו ציר ברום הבטן, מחכה שיעבור אבל לא עובר, משנה תנוחה, יושבת, עומדת, שוכבת, וזה לא עובר, אחרי כ20דקות שלא עובר מתקשרת למוקד אחיות, כמובן שהיא שולחת אותי למיון, שאלתי אותה מה יכול להיות הכאב הזה והיא ענתה: היפרדות שליה. ללא היסוס התארגנתי ועליתי למיון, משאירה את בעלי להכין שבת ולארגן אותו ואת הילד לשבת כי מי יודע מה יקרה... רק מציינת שחוץ מהכאב הזה לא היה צירים, ירידת מים או דימום... במיון ישר מחברים למוניטור (למרות שמרגישה תנועות) ותוך כדי הרופא מגיע אלי לבדוק אותי, המוניטור תקין, והרופא אומר לי: אחרי המוניטור והus את נכנסת לחדר לידה לזירוז וקידום לידה, שאלתי מה השיקולים הרפואיים? אמר לי: סיכוי של 40% (שזה לא הרבה) לראות הפרדות שליה בus, ואם רואים אז כנראה שזה כבר בשלב מאוחר ומאוחר מידי לעובר... אני לא לוקח סיכון ובמיוחד שאת כבר בשבוע מתקדם ותנאי פתיחה טובים ללידה. באמת עושה us והכל תקין. בערך ב2 וחצי בצהריים ביום שישי נכנסת לחדר לידה, מעדכנת את בעלי, מזעיקה את אמא שלי והמשפחה להיות בבית שלי עם הילד בשבת... וב3 מתחילה לקבל פיטוצין בווריד, מסרבת לאפידורל (בעקבות חוויה לא טובה בלידה קודמת). לאט לאט הצירים מתחזקים... הפתיחה מתקדמת... לפני שבת בעלי מגיע להיות איתי... בשעה 20:00 פתיחה 6.5, וב 22:00 עדיין אותה פתיחה, המיילדת המדהימה שואלת אם אני רוצה שתעשה לי פקיעת מים כדי לזרז את הפתיחה, ומזהירה שאז הצירים יהיו יותר כואבים (עד עכשיו היו כואבים אבל הצלחתי לסבול), הסכמתי, ומיד אח"כ התחילו צירים כואבים בטירוף שרק הלכו והתגברו... ב22:30 בודקת פתיחה- 8. אני כבר על גז צחוק, צורחת מכאבים לתוך המסיכה(נס שלא כ"כ שמעו בחוץ🥴). 23:00 מחליפות משמרת, מגיעה מיילדת אחרת מהממת בודקת לי פתיחה, אומרת לי: את כבר בפתיחה 9, אם תתחילי ללחוץ תגרמי לפתיחה 10 ותלדי כבר. 23:36 הקטנצ'יק היה עלי🥰🥰🥰🤩 בריא ושלם. המיילדת בודקת את השיליה ושואלת אותי: תגידי אמרו לך אולי שיש לך הפרדות שליה? (המיילדת הקודמת לא הספיקה למסור לה פרטים עלי כמו שצריך כי כבר הייתי בלידה פעילה כשהיא הגיעה אז ישר באה ליילד...) אמרתי לה שבגלל חשד להפרדות שליה יילדו אותי... ושאלתי אותה למה? אמרה שיש איזשהו עורק לא יפה שמראה על התחלה של הפרדות שליה!!! מסקנה: כשיש ספק, אין ספק!!! תמיד ללכת לבדוק אם יש משהו שלא נראה לכן, ואני כבר שבעתי מהמיון אחרי הפעמים שהלכנו סתם אבל כל פעם הלכתי רק כי אמרתי לעצמי שאם אני לא אלך ובסוף יתברר שקרה משהו, אני לא יסלח לעצמי כל החיים... ברוך ה לא נקרעתי והתאוששתי די מהר מהלידה, מאחלת לכולן החלמה מהירה כזו ובידיים מלאות.