ווואי בנות אני רותחתתתתת אני ובעלי נשואים שנתיים וחצי + שני ילדים ותמיד רוב הויכוחים שלי ושל בעלי זה סביב זה שהמשפחה שלו מקום ראשון. הוא קיבל מהעבודה היום מתנה לחג שזה מארז פירות יבשים. וישר אמר את זה אני אביא לאבא שלי הוא אוהב. עכשיו עזבו שכאילו תנשום אני מבינה שאבא שלך אוהב את הדברים האלה אבל אם נעשה ט״ו בשבט בבית אנחנו נצטרך את כל זה. אבל עזבו את זה רגע, זה לא מה שעצבן אותי. הוא אמר לי מה את אומרת זה בסדר שאביא את זה לאבא שלי, ואז אמרתי כן בטח למה לא ואז תוך כדי אמר מה אני שואל אותך בעצם זה מתנה שלי. פה הרתיח אותי ממש מזה שלי ? אנחנו נשואים!!!! זה שלנו !!!! ברור שאם נניח זו היתה מתנה אישית שקיבל כמו נעליים או חולצה ויחליט להעביר הלאה ברור שאין צורך לשאול אותי אבל פה מדובר במתנה לבית, פירות יבשים - זה לחג!!! אז כן אתה צריך לשאול אותי וגם זה לא פעם ראשונה הרבה פעמים הוא אומר בסדר אבל זה שלי. זה מרתיח ופוגע!!!! אני מגזימה ??

שהבעל שלכם חוזר מהעבודה הוא עוזר לכם עם הילדים? או שפשוט הולך לנח ולראות טלוזיה להתקלח לאכול וניגמר היום