בנות קצת ארוך אבל אשמח לתמיכה. אני כלכך מתביישת ומרגישה אשמה עם רגשות מצפון גדולים כלכך ופחד. ילד ראשון ככה שאין ניסיון , בן שמונה חודשים. עד עכשיו קילחנו רגיל- באמבטיית תינוק עם מעמד ועם דפני. ברוך השם הוא גדל וכבר זה נהיה לו קטן וצפוף ולא נוח אז פשוט שמתי את האמבטיה על הרצפה של *המקלחון* והוא ישב בפנים (כמובן כבר יושב) . בעלי קילח אותו ופתאום שמעתי אותו משתעל , אמרתי טוב, קורה שמשתעלים, שיעול אחד שניים ויעבור ואני רואה שלא עובר , פחדתי נורא אבל נכנסתי למקלחת והבנתי שהוא נחנק וכנראה בלע מים וכך קרה ואני מתחילה לבכות ולהילחץ מזל שבעלי מתפקד ברגעים כאלו . אמנם בעלי שמר והשגיח אבל בעניין של שניות הילד נפל טיפה עם הפנים למים ובלע. בעלי לחץ לו קצת על הבטן וטפח לו על הגב ועבר לו ונהיה בסדר ברוך השם תודה לאל ברוך השם תודה להשם. ואני כלכך מאשימה את עצמי ומפחדת שאגיע לעוד מצבים כאלה של חוסר בטיחות ומצבים מסוכנים שאביא על הילד שלי ומאשימה את עצמי שזה חס וחלילה היה יכול להיגמר הרבה יותר גרוע ואיך בכלל חשבתי לקלח ככה ומצד שני באמת לא חשבתי ולא ידעתי שזה לא נוח ובקלות יכול ליפול באמת אין לי שום ניסיון עם ילדים שום כלום. ואני פשוט מרגישה אמא נוראית ואפילו אי אפשר לקרוא לי אמא.