
משתמשת פורטי29 בנובמבר 2021 בשעה 08:36
לקח לי הרבה זמן להתפנות לכתוב לכן את סיפור הלידה שלי. הנה הוא:
אחרי שמירת הריון, צירים מוקדמים וקיצור צואר הרחם, הצלחתי להגיע לחודש תשיעי 🥴 שבוע 37+1, שבת בערב, כל היום צירים לא סדירים. כבר בקושי הולכת… פתאום ירידת מים 🎉
כל כך שמחתי כי באמת שכבר סבלתי כל כך הרבה זמן. ושמחתי שזה קורה במועד ולא לפני. התקשרנו להורים של בעלי שיבואו לשמור על 2 הבנים ונסענו לבית חולים.
מגיעים, פתיחה 1.5 והצירים במוניטור לא סדירים. בבדיקת רופא אין התפתחות עם הפתיחה, אמרו שהירידת מים מלאה והמליצו על זירוז. קצת חששתי מהפיטוצין, והתלבטתי אם לקחת בכלל או לבקש אפידורל (בשתי הלידות הקודמות ילדתי בלי אפידורל). אחרי מחשבה הבנתי שאין לי סבלנות לחכות ולסבול עד שהלידה תתפתח לבד. רציתי כבר לסיים עם זה. וגם- שחבל לי לקחת אפידורל כי סביר להניח שזה יהיה מהיר ואז סתם אהיה משותקת ברגליים לחינם.
אז כן, חיברו אותי לפיטוצין בלי אפידורל 😱 ונתנו לי גז צחוק.
הגז צחוק עזר כי הייתי חייבת לעשות איתו נשימות בזמן הצירים, וגם זה עשה לי מן סטלה חמודה כזו נעימה. אבל אין ספק שהוא לא הוריד מהכאב של הצירים. זה כאב שאי אפשר לתאר בכלל במילים..
הלידה התפתחה מאוד מהר, ותוך פחות משעה התינוק האהוב שלנו יצא 🤗 בלי קרעים 🌺 ילד קסום ואהוב!
הריון ולידה

💬9 תגובות👍9 לייקים