אחרי שהתאוששתי , הגיע הזמן לספר לכן אהובות שבשעה טובה ילדתי נסיך קטן 👶🏼 ב 27/11 בשעה 00:05 והחלטתי לשתף אתכן בסיפור הלידה שלי ( מתנצלת שיצא לי ארוך אבל מבטיחה ששוה קריאה )  הכל התחיל ביום רביעי ה 24/11 הגעתי לרופא בסיכון גבוהה למעקב סכרת הריון,  מוציאה את המעקב של הבדיקות דם והוא אומר לי "גברת אני שם לב שהסוכר שלך בשלושה ימים הקודמים והיום אינו מאוזן ושהוא יותר מהנורמל בצום של הבוקר (עד 95 ) ומה שאומר שאין לי מה לעשות חוץ מלהפנות לך אותך למיון ויאלה שיהיה לך לידה קלה" הייתי בשוק מה לידה? אני רק בשבוע 39 בלי שום סימנים שמבשרים לידה .  הגיע הערב בעלי שולח לי הודעה " יפה שלי אני רעב תוכלי להכין לי פיצה ?"  שאני אגיד לו לא ? קמתי הכנתי לו ועל הדרך ישבתי לאכול עד שהגיע מהעבודה . לאחר כשעה וחצי מאז שאכלתי עשיתי לעצמי בדיקת סוכר ונדהמתי לגלות שהסוכר בצום של שעה אחרי א.ערב ( עד 140 ) עלה לי ל 187 בעלי נדהם אמר לי מה אין מצב תעשי ביד השנייה עושה יוצא 171 . בלי לחשוב פעמיים התקשרתי למוקד אחיות וגם לבית חולים לשאול מה אני עושה וישר אמרו לי ללכת למיון ( למזלי כבר היה לי טופס למיון תכננתי לעלות למיון בכלל ביום חמישי בבוקר ולא ברביעי בלילה ) התארגנתי מהר ויאלה למיון ביחד עם בעלי. מגיעעים בשעה 23:45 אחרי שעות המתנה בדקו אותי ואין שום פתיחה האחות החליטה שבעקבות כך שהגעתי אין טעם להחזיר אותי לבית ושעושים לי בלון וכך היה .  לאחר מכן העלו אותי לחדר ואמרו לי שנשאר לי  לחכות שהבלון יעשה את פעולתו ויצא ( עד 36 שעות ). הגיע הבוקר ( יום חמישי ה25/11 בשעה 5:00 ) וביחד איתו גם הרופא לבדוק מה המצב למטה והאם הבלון יצא .  "בוקר טוב גברת אני הרופא שלך ובאתי לבדוק אותך , בואי תורידי מכנס ותחתון ותתני לי לבדוק" מורידה מכנס תוך כדאי שכיבה ופתאוםם מה קרה? הבלון יצאא    "אמאלהה דדוווקקטווורר ישש הבלוןן יצאא אני בהלםםם" הרופא נכנס לבדוק ואכן צדקתי הבלון יצא 🥳 "ואוו איזה אושר , תני לי עכשיו לפוצץ את הבלון ולבדוק לך את הפתיחה שלך" כולי בהצפת רגשות מחכה שיגיד לי שאפשר לעלות ללידה כי דיי ביננו,  כמה זמן אפשר לחכותת כבר ?? " תקשיבי אני רואה שיש לנו פה התקדמות משמעותית ואת עם פתיחה 5 , בואי תתלבשי ונצא לחדר לידה" כולי בהתרגשות מתלבשת ויוצאת לחדר לידה . מגיעה ושם בעצם המילדת קיבלה אותי "בוקר טוב אני נוגה המילדת שלך , בואי תתפשטי שימי חלוק ואבדוק לך פתיחה " . התפשטתי ועליתי למיטה     "אני רואה שיש לנו פה פתיחה של 3 אצבעות"  נבהלתי לרגע מה איך אבל 3 ? הרופא הריי אמר 5 🤔 התבאסתי אבל אמרתי לעצמי אם היא אומרת .. לבנתיים חיברה אותי למוניטור (עד הלידה) וביקשה שאוריד טבעות כדאי שאם חלילה נצטרך ניתוח לא יהיה אחר כך קשה להוריד אותם , ונתנה לי לשבת לחכות לבשורה של פתיחה מלאה . לאחר שעות הגיע הרגע לבדוק שוב פתיחה אך שהפעם לא הייתה התקדמות יפה הפתיחה הייתה 4.5 מתקרב ל 5 עם בשורה רעה מהמילדת         "תקשיבי יש בעייה , אומנם נכון יש התקדמות אבל את עם חום גבוהה ולא רק זה הדופק של העובר נמוך מה שאומר שאני צריכה לשים לך צינורית מים ונצטרך לחכות ולראות איך זה מתקדם , במידה ולא נראה שיפור במצב הדופק של העובר נצטרך לילד אותך בקיסרי או לידת וואקום " נבהלתי ממש ונכנסתי ללחץץ האחות חיברה אותי לאנטיביוטיקה כדאי להוריד את החום ונתנה לי לחכות לראות מה הדופק . בנתיים מסתכלת בשעון והזמן לא זז עליתי לישון !!  🙌🏼   המילדת הגיעה והעירה אותי לבדיקה נוספת של פתיחה  " יפה מאוד סוף סוף החום שלך ירד , ואת בהתקדמות  עם בפתיחה 9 בואי נתחיל בלידה " לרגע חשבתי אני מדמיינת ושאני בחלום . "רגעע מילדת , את בטוחה שאני לא בחלום אפשר להחזיק לך שניה יד לראות שאני לא הוזהה ?" המילדת צוחקת ומביאה לי יד . אמאלה זה אשכרהה קורהה עכשיווו !! "יאלה מותק את מוכנה ? בואי נתחיל בלידה " אני : " רגע מה כבר עכשיו ברגע זה ? הלידה לא בניתוח בסוף ? " המילדת " לא הכל תקין דופק תקין יאלה מתחילים " והנה תודה לאל הגיע הנס שלי וילדתי אחרי אפידורול , אחרי תפרים למטה וכבר במנה ה 3 של אנטיוטיקה . תודה לאל החום ירד ועכשיו יאלה עוברים לחדר התאוששות ( לאחר 3 וחצי שעות )  הגיע יום שבת בבוקר ואיתו בשורה רעה מאוד מהאחות שהמוגלובין שלי נמוך ושצריך לתת לי 2 מנות של דם , ולהמשיך בעוד מנות אנטיביוטיקה עד שיחליטו לשחרר אותי . וזהו בנתיים אני עדין כאן בבית חולים לא מעכלת שזה מה שעברתי בשביל להביא את במתנה הכי יפה שרק ביקשתי כל חיי,  מחכה לבשורות טובות ולמכתב שחרור שאפשר ללכת הביתה