חייבת לפרוק מה עובר עליי ואולי לקבל הסבר אובייקטיבי מה לעזאזאל לעשות או לא לעשות. פרקתי פה על אמא של בעלי שלחוצה שנגיד לה מתי אני יולדת כי אמרה שאפשר לתת לה לשמור על הילדה שלנו. הסברתי שנודיע לכולם אחריי הלידה שתבין מראש שזה לא יקרה. יצא שעברתי לידה לא פשוטה, קיסרי חרום, תינוק שכמעט נולד ללא רוח חיים. החלמה לא פשוטה בכלל, כאבים , סבל, ובתוך כל זה אמא של בעלי בחרה ״להיתפס״ על זה שלא השארנו אצלה את הילדה , באה לבקר רק למחרת בערב ( ועד שבאה לא שלחה הודעה/ התקשרה להגיד מזל טוב או לשאול איך אני מרגישה) באה עם פרצוף תחת ועשתה פרצופים, ושיא השיאים? היום, אחרי שכבר ראתה איך אני ושמעה הכל התקשרה לבעלי והתחילה להתלונן בפניו שהיא לא מבינה למה הוא לא דורש שהילדה תהיה אצלה. הוא כמובן התחיל לצעוק עליה שהיא לא בסדר שהיא מתעסקת בזה, הוא אמר לה לא פעם ולא פעמיים שעוברים עלינו ימים לא פשוטים ושהוא בשוק שהיא בןחרת להתעסק בשטויות!!! היא לא נרגעה והמשיכה לצעוק עליו בטלפון בחזרה ואמרה לו : אני לא מבינה מה זאת הצרה הזאת( אני מניחה שהתכוונה אליי). הוא אמר לה : צרה? אז אל תבואו. חצי שעה אחרי הם באו למרות שביקש שלא יבואן. התלוננה שהחניון יקר שמה אוכל על השולחן ישבה חצי שעה והלכה . מה זה הגןעל נפש הזה? אנחנו עברנו ימים מזעזעים כמעט איבדנו את הילד שלנו ובמקום לתמוך ולהיות שם בשבילנו היא מדברת בצורה כזאת, מתעסקת בחרא ועוד מעיזה להיכנס לי לחדר אחרי שדיברה ככה?? לא אמרתי לבעלי כלום, הוא התייחס לאמא שלו ר ג י ל ולא אמר מעבר למה שענה לה כלום. מה אני עושה? בא לי פעם אחת ולתמיד לשטוף אותה כי היא פשוט רעה ומצד שני לא רוצה לאבד את בעלי.