חייבת את עצתכן...פליזזז יש לבעלי חבר ילדות ממש טוב שהוא מאוד אוהב והוא נשוי למישהי שאני מכירה מלפני. סך הכל חמש שנים נשואים וניפגשים איתם כמה פעמים בשנה, בעלי גם מטייל איתו הרבה פעמים, כמעט כל חודש. יש לנו שני ילדים כמונו באותם גילאים והם יחסית באותו שלב שלנו. הבעיה היא שאני סובלת מהקשר הזה!!! הם לא מפסיקים לתת עצות, מבקרים כל הזמן, מבררים אם לנו יש בעיות בקשר כדי להרגיש נורמאלים. כל פעם שאנחנו נפגשים אני סובלת ממש ונפגעת מדברים שהיא אומרת לי או שהיא ובעלה יורדים עלי וצוחקים עלי.... בעלי מבין אותי ממש אבל בניגוד אלי הוא לא מתעניין בדברים שהם אומרים וזה לא מזיז לו, הוא רגיל לחבר הזה ולא מתרגש משום ביקורת של אחרים, הוא איש עם ביטחון עצמי ונמנע מכל מריבה עם אחרים (צדיק!!). הוא פשוט מתבאס ונפגע בשבילי שאני מרגישה רע איתם ורוצה שיהיה לי טוב. מפגש אחרון האישה לא דיברה איתי על כל השבת...פשוט התעלמה ממני, בכיתי אחר כך ממש ואמרתי לבעלי שאני לא מוכנה לקשר הזה יותר. הוא יכול לפגוש אותו בנפרד, אני לא מוכנה להגיע יותר למפגשים משותפים איתם. ועכשיו מתחילה הבעיה , הם רוצים להיפגש בחנוכה, בשבתות, סתם לארוחת ערב ואני רק חושבת על זה ניהיה לי מחנק בגרון, אני מתחילה לבכות ומצפה שבעלי ינפנף אותם...הוא מנסה בכל דרך אבל הם מציקים ממש ולא מפסיקים להתקשר ולשלוח הודעות. עכשיו הם רוצים השבוע מפגש ובעלי לא יודע מה לעשות...הוא אמר לי הבוקר שהוא לא יוכל עוד הרבה זמן לנפנף אותם. הוא חייב למצוא דרך שיפסיקו או שניפגש איתם לזמן קצר..אני לא מסוגלת אפילו ללכת לזמן קצר. מה אומרים לזוג כזה? איך גורמים להם להתרחק ממני או לפחות שבעלי והוא ישארו חברים בלי שאני קשורה? אני ממש עצובה אבל נחרצת לא להיפגש איתם. מה הייתן עושות?