שקיפות עורפית היי, אני ממש בלחץ, יש לי מחר תור לשקיפות עורפית.. ברור לי שכל מה שקורה לטובה אבל עדיין. מי לא רוצה ללדת תינוק בריא בגופו ובנפשו? אני עובדת עם אנשים בעלי צרכים מיוחדים...אז הנושא מאוד קרוב אליי. לא חושבת שיש איזה משהו שיכול באמת להרגיע אותי.. אבל כיף לפרוק: /

חרדה יש לי כל הזמן חרדות מהלידה.. שמשהו יקרה.. שהגוף שלי לא יעמוד בזה איך אני מתמודדת עם זה ?

מה עושים בייעוץ גנטי? עקב ממצא מחשיד בסקירה מוקדמת נשלחנו לעשות ייעוץ גנטי בבית חולים. רציתי לדעת מה עושים שם? ותוך כמה זמן מקבלים תשובות? תודה לעונות

איך סיפרתם להורים על הריון שני ?בא לי משהו מיוחד שלא מצריך הוצאה גדולה חחחחח .

החיים שאחרי הלידה כותבת כאנונימית כי אני די פעילה כאן באפליקציה. סתם רוצה לשתף אתכן במחשבות שלי: אני חושבת שפשוט באלי לכתוב כאן כי לפעמים חשוב מאוד לפרוק ולא לכולם יש אומץ לפנות לפסיכולוגית 😉 אז ככה, מאז ומתמיד לא היו לי הרבה חברות. זאת אומרת, כן היו, אבל אף פעם לא הצלחתי להשתלב בחבורה כזו של בנות שתמיד ביחד, אלא היו לי חברה פה חברה שם. החבורה שגדלתי איתה תמיד הרגשתי שהן סוג של מקנאות בי ואף פעם לא הצלחתי להבין מה הבעיה שלהן איתי, מה שגרם לי לפתח את המחשבה שאין לי חברות כי אני דפוקה ולא מעניינת. כל הזמן אמרתי לעצמי ״שטויות, כשתגדלי יהיו לך הרבה חברות״ אבל הנה, גדלתי, התחתנתי, ועדיין אותו מצב. פשוט קשה כבר להכיר חברות חדשות בשלב הזה בחיים. אבל התרגלתי לחיי הנישואים וכבר לא הרגשתי שחסר לי הדבר הזה בחיים. אחרי החתונה הייתי בטוחה שהנה אני הולכת להיכנס להריון ואהיה המאושרת באדם, ויהיה לי חבר משלי שיאהב אותי ללא תנאים כי אני אמא שלו! אבל רצה הגורל, כמו כל דבר בחיים שלי, ולא הצלחנו במשך 4 שנים. כל פעם שקצת איחר לי הייתי בטוחה שזהו נקלטנו! אבל לא. כל פעם מתרסקת מחדש. פנינו לאפשרות הפחות נעימה, וברוך השם זה צלח על הניסיון הראשון, לא הייתה מאושרת ממני! 9 חודשים ארוכים של לחץ וציפייה והיסטריה מכל דבר קטו שכאב, וסוף סוף הנסיכה שלי יצאה לאוויר העולם, מסתכלת על אמא שלה כאילו היא האדם היחיד בעולם. עכשיו היא כבר בת חודשיים, והגעתי למסקנה - מי צריך חברות כשיש אותה ? מי צריך כסף והנאות ? הכל הבל הבלים. תעריכו כל הריון ספונטני שלכם, תאהבו כל ילד שלכם כאילו הוא האחרון, והכי חשוב? תאהבו את עצמכם, כמו שאני אוהבת את עצמי עכשיו, בזכותה ❤️

שבוע טוב שבוע 15+2 אתמול בלילה התחילה לי חולשה וסחרחורות הרגשתי ממש שאין לי איזון ולרגעים ראיתי שחור (זה נמשך עד היום בצהריים בערך) וממש הרגשה כללית כאילו אני נשאבת פנימה בלילה היו רגעים שהתעסקתי בלא להתעלף בעיקרון עכשיו מרגישה יותר טוב ו סחרחורת די נעלמה זה נשמע משהו חריג?