היוש, ילדתי לפני 6 שבועות בערך ואני משוגעת מאהבה על הבייבי, אבל שמתי לב שאין לי מספיק סבלנות לשבת לדבר איתה להיות איתה, הכל כל כך טכני אוכל, מקלחת, טרמפולינה, החלפת טיטול, כי רק במצבים האלה היא רגועה, לרוב במצב עירנות היא בוכה, או מגניבה לי מבט מחייך ואחכ שוב בוכה כי סובלת מגזים ריפלוקס ועוד.. אני מרגישה שאני לא מספיק מנסה להתקרב בגלל זה, כל מה שאני עושה זה לשים לה מוצץ ולהרגיע כדי שתישן ויהיה לי את השקט שלי וזה ממש לא מה שדמיינתי או רציתי, מרגישה לא מספיק סבלנית כלפיה האם זה גיל שצריך לשבת לדבר איתם להיות איתם או בשלבים יותר מתקדמים? אני מנסה ולומדת להיות אמא רוצה להיות הכי טובה שיש..