אוף לא מסוגלת יותר אין לי כוחות ומפוצצת הורמונים שמשתוללים, הילדה בת שנה ושמונה והייתי איתה שבוע בבית כי היא עם וירוס, היום הייתי איתה בוקר שלם במוקד וכנראה שלא וירוס אלא דלקת ומחר יהיה תשובות ברורות יותר... בעלי סטודנט וכבר היום מבחן גדול אז כל הלילה שהיא התעוררה רק אני נגשתי אליה כי יש לו מבחן והוא צריך כוח... היום הייתי עם הילדה לבד ועכשיו הוא צריך להתאורר מהמבחן ואני פשוט מוצאת את עצמי בלי כוחות בוכה ואין לי כוח להכיל כלום ממה שקורה, זה מכניס לי פחדים על אחרי הלידה כי אני יודעת שאני אהיה לבד עם שתיים ואני בכלל לא בטוחה שאני מסוגלת לזה...

ברזל לתינוק המלצה על ברזל שבאמת לא עושה עצירות ? גם ככה יש לו נטייה אשמח להמלצות

היי רונלי- שאלה על טמפרמנט, חשוב לי מאוד! היי, שאלתי כבר בפורום של האמהות אבל חשוב לי מאוד לשאול איש מקצוע, ואולי אם צריך תוכלי להפנות אותי לגורם שמבין בכך. קודם אשאל ואז אסביר 1) האם הבת שלי חרגיה בהתנהגותה ועליי לדאוג? 2) מה אני יכולה לעשות בפועל כדי להפחית את הצעקות? 3) איך להרגיע את עצמי? הבת שלי תכף בת 11 חודשים. מאז ומתמיד יש לה טמפרמנט ממש פעלתני ועצבני. אין לה טונוס שרירים גבוה, זה נדבק, אבל היא כזאת מאז שהיא קטנה. היא מתפתחת מהר "מדי" מבחינה מוטורית והיום היא פשוט מביעה את עצמה (גם שמחה וגם כעס) לרוב בצעקות חזקות ממש!!! היא מצד אחד חייכנית וחכמה וסקרנית וחברותית אבל מצד שני אני כבר לא מסוגלת לשאת את הצעקות שלה..כשהיא משחקת מילא, כי היא מגלה את הקול שלה וככה לומדים לווסתם את עצמם, אבל כשהיא כועסת ועצבנית וזה קורה מלאאא היא פשוט צורחת ברמה שזה מעורר בי תוקפנות בפנים!!! אני ממש צריכה להתאפק כדי לא לצעוק עליה בחזרה (וכבר קרה שלא התאפקתי!- ואז אני מחזקת את ההתנהגות שלה בלי לרצות!) אני אמורה לשמש דוגמה, משתדלת לדבר בנועם, לעזור לה לפרוק אנרגיה אבל לא מצליחה... אני מבינה שהיא עוד לא מדברת ולכן צועקת אבל זה לא בכי של תינוק, זה צעקות עזות...ולי כבר קשה איתן... אני לפעמים מאשימה את עצמי כי בחודשים הראשונים לחייה בעלי ואני עברנו משבר ורבנו המוןןן אז אולי זה השפיע עליה. לכן אנחנו ממש משתדלים כבר כמה חודשים לדבר יותר בנחת אבל זה לא עוזר אני רוצה לדעת אם יש עוד תינוקות כאלו או שאני "הרסתי את הילדה"... וגם איך להתמודד: אם אתן מענה מיידי לצורך שלה כל פעם שהיא צועקת היא מצד אחד תקבל את תחושת אומניפוטנטיוץ שתינוקות זקוקים אבל מצד שני זה יהווה חיזוק חיובי והיא תמשיך לצעוק..(וגם אולי זה כבר גיל של גבולות עדינים) ...אם אני מתעלמת כדי להיות אדישה לצעקות ולא לעשות מזה עניין אז אני מרגישה אמא רעה ולא ממלאה את הצרכים שלה... דוגמאות ביומיום: כשאני לא מאפשרת לה משחק מסוכן היא כועסת עם כל הגוף, ממש כמו גדולה משלבת ידיים כזה וצועקת חזק, נהיית אדומה. (לפחות נרגעת יחסית מהר) בזמן אוכל אם נתתי לה ביס ממשהו ורצתה משהו אחר שבצלחת היא צורחת ומתעצבנת. אם צריך להחליף לה חיתול והיא לא רוצה אותו דבר (וזה מלווה בבעיטות וסיבובים וניסיון לעמוד ולהקשות את הגב)... ולפעמים סתם ככה רוצה יחס וצועקת... פליז תעזרו לי להתמודד וגם להבין אם זה חריג או לא

דחוף דחוף דחוף! כרגע במיון. שבוע 5+5 דימום בנוני. דם ממש אדום. מישהי חוותה והכל היה בסדר בהמשך? לחוצה לפני הבדיקה

לידה שנייה, באיזה שבוע ילדתן? אמרו לי שבלידה שנייה לא מושכים כמו בלידה ראשונה זה נכון? אני בשבוע 38 חוץ מצירים במהלך היום וקצת התקשויות אבל לא משהו קבוע אין כלום 🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️ לידה ראשונה ילדתי בשבוע 40+3 אז רציתי לדעת אם בלידה שנייה מושכים פחות.. כמובן שזה אינדיבידואלי אבל עדיין..

כבר יומיים קמה כמה פעמים בלילה סחוטה מזיעה המצעים והבגדים רטובים אף פעם לא חוויתי דבר כזה.. נורמלי או מצריך בדיקה?