אני מקנאה בכל אלו שיש להן אמא פעילה, שעוזרת, שמתעניינת, שפשוט נמצאת. אמא שלי אישה בריאה וצעירה, אנחנו ביחסים טובים. יחד עם זאת, היא לא מביעה בי שום עניין ויותר כואב שהיא לא מביעה שום עניין בנכד שלה שזה הבן שלי (בן 2.2). אני בהריון שני כרגע, וגם זה לא ממש מעניין אותה. היא יכולה לא לדבר איתי חודש, לא לשאול איך אני, לא לשאול איך הנכד ומה שלומו, לא לבקר או לא להזמין (גרה במרחק של שעה נסיעה בערך) פשוט כלום. סיפרתי לה לאחרונה שהתגלתה אצלי סכרת הריון, היא שלחה לי בתגובה סמיילי עצוב. זהו. זה מכאיב לי כל כך, ממש קורע לי את הלב. לא ברור לי למה היא כזאת. אני רואה אמהות אחרות איך הן עפות על הנכדים, תמיד עוזרות, מתעניינות, מעבירות קופסאות אוכל. אני לא מקבלת אפילו sms. 😞