השלב האוראלי עקרונית מסתיים בגיל שנה, שנה וחצי, לפי התיאוריה. אבל זה לא העניין סביב מוצץ, שילדים רבים ממשיכים גם עד גיל שלוש ויותר וזה תקין לחלוטין. כלומר, הצורך הרגשי והתחושתי במוצץ נמשך מעבר לשלב האוראלי ולכן זה משתנה אצל כל ילד מבחינת המוכנות לגמול. לרוב נכון לא לגמול בבת אחת מ100 ל0 אלא להתחיל להפחית לאורך זמן. למשל, התאומים שלי כבר מגיל שנה בערך מקבלים מוצץ בעיקר כשנרדמים וכשבוכים במהלך היום וזקוקים להרגעה, ושאר הזמן כשמבקשים מוצץ אני מנסה להפנות למשחק, לחיבוק או למה שזקוקים לו. לגבי מוצץ או חיתול קודם, זה גם מאוד משתנה. יש ילדים שנגמלים מחיתול בגיל שנה ו10, וממשיכים עד גיל 4 עם מוצץ, ויש כאלו שהפוך. מה את מרגישה לגבי הקטן/קטנה שלך? (אני פסיכולוגית)

דאריה, תענוג לקרא תגובה אינטלגנטית כזו בפורום הזה !

..

דאריה תודה על התגובה אני נותנת מוצץ רק בשינה .. וגם זה כבר הופחת יש לילות שנרדם בלי מוצץ ולגבי הטיטול הוא יודע שיש לו קקי כל פעפ שיש לו קקי הוא מתחבא לעשות אותו בשקט ולא נותן להתקרב אליו בגלל זה גן מרגיש לי שהוא מוכן אני מפחדת שיהיה לו אח קטן בעוד כמה חודשים בכלל לא אצליח לגמול מה את אומרת לגבח גמילה בחורף ? רק בשעות שהוא בבית אוריד לו את הטיטול ..?