טוב לקח לי המון המון זמן להעז לשתף אפילו מאנונימי קשה לי. כל החיים הייתי בסוג של דיכאון הפרעות אכילה מה לא.. עברתי חיים קשים אבא שלי נפטר ממנת יתר והיחסים עם אמא לא היו ואו.. תמיד הרמתי את עצמי בכל דרך איכשהו הצלחתי לקום אני חייבת לציין שמבחינת מראה אני נראת ממש טוב ואף פעם לא ראו עלי את כל מה שאני מספרת. לפני 8 חודשים הכרתי את הבן זוג שלי..הייתי בחלת לא עובדת הוא כבר הכיר אותי כשלא הייתי אני.. אחרי בערך חודש הוא סיפר לי שיש לו שני ילדים משתי נשים שונות שתבינו.. לכל מי שאומרת לעצמה ״מה היא מטומטמת איך היא לא ראתה״ אני הבחורה ה כ י לא תמימה. ולא פראיירית בכלל. פשוט מרוב שבעקרונות שלי לא קיים דבר כזה שלא מספרים דברים כאלה מי חשב על זה בכלל?שבן אדם יכול לשקר לי ככה?כי מבחינתי זה שקר לכל דבר.לא כל אישה חייבת לקבל דבר כזה כי כן זה תיק הסכמתי לסלוח לו כי הבנתי שזה היה ממקום של פחד לאבד אותי ועזבו שכבר התאהבתי כן? מיפה לשם האמא של הילד שלו השיגה את הטלפון שלי ופשוט לא הפסיקה להתקשר אלי לשקר לי כן כןןן לשקר לסכסך ממש עשתה לי טראומה עשתה לי רע בנשמה. (היא לא נותנת לו לראות את הילד מאז שהוא איתי). אחרי חודשים אני נכנסתי להריון אני כבר בחודש שישי ואני מרגישה שהכל צף לי וקשה לי קשה לי ממש. אני כל הזמן בודקת אותו את הטלפון שלו (עזבו שאני לא מוצאת כלום כי הוא באמת אוהב אותי אהבה גדולה. אבל נכנסתי לסוג של דכאון בגלל הבחורה הזו אני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי