בקבוק מאמ היי בנות, המתוקה שלי אוכלת רק מבקבוקי מאמ ופטמה של שלב 1. כשניסיתי בכל פעם לעלות לשלב 2 היא פלטה את האוכל ואכלה מעט... הגיוני להשאיר אותה עם שלב 1? היא בת ארבעה חודשים או שמא להמשיך לנסות?

לא יכולה יותר עם הדליפות של החיתולים!!! ניסיתי האגיס. ניסיתי פאמפרס!! הוא רק בן 3 שבועות וכל פיפי אני מחליפה לו אוברול!!! משתגעת כבר!!!! בבקשה מה עושים??? יש לכן עוד המלצות???

גיליתי על ההריון אחרי הפרידה- פריקה. היינו יחד שנה, מאורסים אחרי 7 חודשים.. קשר מאוד מורכב כי הוא חי בארה״ב עברתי לגור שם לשלושה חודשים והחלטנו להיפרד כי לא הפסקנו לריב..אני מאשימה את השיעמום שלי מלהיות בבית כל היום ואת זה שהוא דחה את עיניין החתונה כל הזמן למרות שהתכנון היה שנתחתן ברגע שאגיע לשם. תוך כדי כל הזמן ניסינו להיכנס להריון (הוא מבוגר ממני אני 27 הוא 42 אבל נראה ממש צעיר) וכל חודש שלא נקלטנו הקרע בנינו גדל ובנוסף הוא ממש פעיל ברשתות החברתיות עם המון עוקבים והרבה בחורות שהן לטענתו סתם מעריצות אבל אני רואה את כל הלייקים והתגובות ההדדיות. החלטנו להיפרד בכאב גדול כי יש בנינו אהבה אבל לא מסתדרים כי אני דורשת מחויבות והוא קיבל רגליים קרות וחזרתי לארץ. חודש וקצת אחרי גילית שאני בהריון, הפלה לא באה החשבון כי כבר עברתי אחת לפני שנתיים ונשבעתי שלא אעשה את זה יותר. כרגע אני בחודש חמישי אנחנו בקשר צמוד של שיחות וידיאו כל יום כל היום הוא אומר שהוא אוהב ושרוצה שנעבוד על היחסים אבל עדיין לא מוכן לדבר על חתונה ומחויבות. אני מרגישה כאילו ניצל אותי כדי להביא ילד לעולם והמחשבה הזאת לא מרפה ממני.. הוא לא מתכוון להגיע לארץ עד שבועיים לפני התאריך המשוער מה שמאוד מפריע לי ורק מגביר את ההרגשה שאני כמו איזה אם פונדקאית שהוא מצא כדי להביא ילד. חייבת לציין שאנחנו חברים מאוד טובים הוא מאוד תוך וקשוב אבל החוסר מחויבות והאינסטגרם פשוט גורמים לי לחוסר ביטחון מטורף ועצב מאוד גדול. אני יודית שהבאתי את זה על עצמי ואני לא מצטערת שנכנסתי להריון חלילה כי התפללתי ורציתי את זה מאז ההפלה אבל עדיין הנפש שלי לא רגועה :(

מי אמר שהשליש השני יותר טוב? איך אתן מרגישות שבוע 16? אני חלשלושית ממש אין לי כוח לכלום כל היום דפיקות לב🥺

איזה שעה אתם משכיבות לשנת לילה תינוק בן חודשיים?

טוב אז אני בהריון חמישי, מרגישה סמרטוט ריצפה, שבוע 11.. אל תשפטו אותי אבל לפעמים אני אומרת לעצמי למה הייתי צריכה את זה??? עשיתי את זה רק כי אני רוצה לסיים ללדת וזהו, שיגדלו יחד, ולא לחזור לטיטולים ולילות לבנים עוד כמה שנים.. זה היה השיקול שלנו.. ועכשיו אני מרגישה נורא, מרגישה שאני מזניחה את הילדים למרות שיש לי בעל נהדר!!!! לא מצליחה לחשוב חיובי, אני מרגישה שאני סובלתתתת ומתה כבר לסיים את ההריון הזה..