חופשת מחלה בעבודה חדשה האמת שסתם רציתי לפרוק/לקבל חיבוק. התחלתי עבודה חדשה לפני חודשיים. מקום מדהים, גמישים איתי בשעות (מאוד חשוב לי בתור אמא, כמו שאתן מבינות), המנהלת שלי מקסימה, אבל.. היא "סוס עבודה", מכירות כאלה? כל עוד אין לה חום של 40, היא מגיעה לעבוד (יאמר לזכותה שאין לנו עוד כמה אנשי צוות במחלקה, זה רק אני והיא). אתמול לא הגעתי כי הבת שלי הייתה עם חום (הביאה וירוס מהגן, חצי מילדי הגן יושבים בבית). וכנראה נדבקתי ממנה אני כבר כמה שעות עם חטם 38.7 שלא יורד (לא קורונה). בבוקר (לפני שהרגשתי שעלה לי החום) ממש התלבטתי אם להגיע לעבודה כי לא נעים לי מהמנהלת שלי, בימים שאני בבית מצטברת שם מלא עבודה. ואז ברגע הרגשתי חלשה ומדדתי חום, אז הבנתי שאני לא יכולה לנסוע לעבודה ככה, אז שלחתי הודעה למנהלת שלי. אתמול, כשכתבתי לה שהבת שלי חולה, היא דווקא הגיבה בצורה ממש נחמדה, איחלה החלמה מהירה וכו' והיום כשששלחתי לה על עצמי היא הגיבה בטון קצת פחות נחמד והבנתי שהיא ככל הנראה ציפתה שאגיע היום. לזכותי יאמר שבחודשיים האלה שאני עובדת שם, הילדה גם הייתה חולה, אבל בכל הפעמים האלה בעלי נשאר איתה כי לא היה לי נעים להבריז מעבודה חדשה על ההתחלה. ועכשיו כשאני חושבת על זה, אולי הרגלתי אותה לזה? שלא משנה מה קורה, אני מגיעה.. אני ממש נלחמת עם עצמי כדי לא לשלוח לה איזו הודעה מתנצלת ולהציע להשלים פערים בסופ"ש (לא רוצה שתתרגל לזה). אני ממש רוצה לצאת מהעמדה ה"מתנצלת" הזאת, ולאפשר לעצמי להבריא וכאלה. אבל ממש לא נעים לי מהמנהלת שלי. שלא תחשוב שאני מזלזלת...
אמהותאמהות
💬4 תגובות👍1 לייקים

תגובות (4)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 בנובמבר 2021 בשעה 09:32
ממש ממש לא לשלוח הודעה כזאת את חולה ומותר לך לנוח בבית!! היא תתרגל בטוח אם היא "סוס" עבודה.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 בנובמבר 2021 בשעה 09:33
זאת אחת הסיבות למה אני לא רוצה להמשיך לעבוד בעבודה הקודמת אחרי החופשת לידה זאת חברה פרטית וכל בן אדם חסר כשהוא לא נמצא, כבר עשו לי המון פרצופים בזמן ההיריון ולפניו על היעדרויות. עדיף עבודה שלא יכאב למעסיק כמו במקום קטן ואינטימי.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 בנובמבר 2021 בשעה 09:37
נועה את מה זה צודקת. במקום עבודה הקודם נניח, החסרתי בלי בושה כשהיה צריך. אבל שם היו עוד 4 אנשי צוות חוץ ממני, אז העבודה לא נעצרה.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 בנובמבר 2021 בשעה 09:40
מה פתאום להשלים פערים בסופש. את עובדת ולא עבד. לפי חוק אסור להגיע עם חום לעבודה לא חשוב אם יש קורונה או אין. חוק. ככה זה. את לא צריכה להתנצל שאת חולה ואת לא צריכה להשלים פערים. ואפ היא תאפשר לך להשלים פערים בסופש זה מקום שאת לא צריכה להיות בו כי הוא עובר על החוק וזה ידפוק אותך יום אחד

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

מחשבות אובדניות אני כרגע בהריון שני.. טרימסטר שלישי כבר מריחים את הבוף ובראש השנה יוצאת לחופש לפני הלידה... בתחילת ההריון התחלתי לעבוד בעבודה כשעוד לא ידעתי שאני בהריון וגיליתי קצת אחרי שהתחלתי ואמרתי לעצמי שלא יהיה כל כך נורא ומקסימום אעזוב ואחפש משהו אחר... ואז הריון לא צפוי שלא היה רצוי כל כך בהתחלה ואז קורונה ואני תקןעה בעבןדה שאני סובלת בה ואין לי ברירה אלא להישאר... יש לי ילד בן שנה וחצי שאני מטפלת בו בעיקר כי בעלי יש לו עבודה של גדולים והוא איש חשוב ובלה בלה בלה אז צריך לעבוד ואני סתם אחת עם עבודה לא חשובה.. לפני ההריון הראשון הייה לי מקצוע והיתה לי קליניקה שלי והייתי עצמאית ועשיתי את מה שאהבתי ומאז שנכנסתי להריון ראיתי שהתחום שלי לא מתאים לאמהות ועזבתי.. ואיך שרציתי לחזור.. הריון שני.. והעבודה הזאת ... ויש לי בעבר (במהלך גיל טיפשעשרה) 2 ניסיונות התאבדות ולאחרונה חזרו לי המחשבות.... וזה משגע אותי שבזמן שכולם אומרים תודה על שגרה שחוזרת ובמהלך הסגר כולם סבלו אני פרחתי כי כל מה שאני רוצה לעשות זה לא לצאת מהבית ולא לעבוד וזה בדיוק מה שקיבלתי אפילו שבעלי כל התקופה עבד מהבית והייתי עם הילד לבד כל יופ כל היום. אמי מרגישה שאני קצת כותבת הכל מבולבל כי אני קצת נסערת... אין לי סדר בראש.. בעיקרון ברור לי שאני לא אעשה שום דבר כי יש לי ילד וילדה לעתיד ובעל ולאף אחד לא מגיע לחיות עם כזאת אבן על הגב אבל אני לא רוצה שזאת תהיה הסיבה שלי לא לפגוע בעצמי אלא שהחיים שלי יהיו שווים לי מספיק ואני לא רואה את. זה.. אני חיה רחוק מהמשפחה והחברים כי הלכתי בעקבות בעלי ואנחנו גרים דקה ברגל מחמותי וגיסתי ושעה וקצת נסיעה מהמשפחה שלי.. דיברתי עם בעלי על זה אבל הוא די דילג על זה הלאה, כנראה בעיקר כי לא יודע איך להתמודד עם כזה דבר, ואני ממש מבינה אותו זה דבר לא קל להתמודד איתו אבל אני כבר לא יודעת לעשות.. מצד אחד להגיד תודה על זה שלפחות יש פרנסה כשיש מיליון מובטלים בארץ מצד שני אני מעדיפה להיות מובטלת ולשכב על הספה ולא לעשות כלום.. פשוט אין לי כוחות. אפילו אמרתי לבעלי שאחרי הלידה אני רוצה להתגרש ולתת לו משמורת על הילדים כי אני צרגישה שאולי אני לא כשירה אם ככה אני חושבת והוא לא היה מוכן לשמוע על זה. לא באמת יודעת מה הפואנטה שלי בזה שאני כותבת את זה. הכל מבולבל לי ואני לא ממש יודעת בכלל מה אני חושבת תודה לכל מי שהצליחה לקרוא עד לפה
הריון ולידההריון ולידה
💬9 תגובות👍1 לייקים