חייבת לפרוק אני 8 ימים אחרי לידה חלומית של הבת הבכורה שלי ופתאום ביומיים האחרונים אני בוכה בלי סוף ובלי סיבה כשאני מסתכלת על הבת שלי או על בעלי אני פשוט מתחילה לבכות. אמרתי לבעלי שאני פשוט אוהבת אותם ולא מאמינה שיצרתי חיים, פתאום כל ה9 חודשים נגמרו כל כך מהר וכשהייתי בהריון הם עברו כלכך לאט שזה לא אמיתי.. אני בוכה כי אני מתגעגעת , לא יודעת למה אבל מתגעגעת למשהו כנראה המעבר הזה לחיים חדשים מחלחל לתוכי וקשה לי לקלוט שעכשיו זה לכל החיים שאין יותר רק אותי ואת בעלי, יש עוד את האוצר המשותף שלנו אני יודעת שזה גם הורמונאלי כל הרגשות האלה אבל נראה לי חטפתי דכאון אחרי לידה ואני מפחדת להודות בזה.