אבל אני מוצאת את עצמי עושה בכוח איתו כל דבר וצרחותתתת בבית.. לפעמים אני מרגישה את הנוירונים במוח זזים לי מהלחץ שזה עושה לי..ואני גם עם קטנה בבית תינוקת שרק נולדה

תתחילי מלעמוד על שלך. אם אמרת לו משהו ואז הוא מתעצבן ואת משנה את שעתך הוא ימשיך לנהל אותכם. תבחרי את הקרבות שלל ובכל מקום שאת יכולה להגיד כן, גם אם זו לא הבחירה הראשונה שלך, תגידי כן! רק אם באמת זה בעייתי אז תגידי לא, או שפשוט תמצאי אלטרנטיבה.

מבינה לגמרי ללביך, אבל בהחלט זה עבודה שלנו ההורים. להיות כמה שיותר "אדישים" לצרחות, להיראות איתנים, קול שקט, לרדת לגובה של הילד, לשקף "נכון, אתה מאוד רוצה, אבל יש דברים שאמא מחליטה" או בהחלט לתת לו שתי אופציות שבעיניך שתיהן טובות... חשוב גם לעשות הכנה למעברים, למשל, במעבר למקלחת: אנחנו נספור עד 10 ואז נלך. אפשר לקפוץ למקלחת כמו צפרדע או לזחול כמו נחש, סתם דוגמה. אפשר להציע שיבחר צעצוע לקחת איתו לאמבטיה...