חייבתאת דעתכן... אני בהריון שלישי עם עוד שני ילדים קטנטנים ממש... ומרגישה שהזוגיות שלי פשוט מתפספסת. שלשבת בסית קפה פה ושם זה כבר לא מספיק. שאנחנו פשוט צריכים איזה יומיים שלוש לעצמנו בלי הסחות. וגם אני מותשת. מרגישה שצריכה מנוחה. פיזית ונפשית הבעיה היא שהילדים שלי מעולם לא היו בלעדיי אחד מאיתנו יותר מידי זמן. בטח שלא לילה בלעדינו. הקטנה שחי בת 1.8 ועוד מתעוררת בלילה ואף פעם לא נשארה לילה שלם בלעדיי במקסימום כמה שעות עם בייביסיטר כשאנחנו יוצאים. ובעלי רוצה נורא שניסע לצימר לכמה ימים ואני אפילו הייתי חולמת על חו"ל אבל לא מבינה איך. גם אם נשאיר אצל סבא וסבתא אני בטוחה שיהיה להם ממש ממש קשה בחעדינו במיוחד לקטנה שרגילה לישון על ידי בלילה ואפילו אם לא רואה אותי היא מתחילה לצרוח..עד שקולטת שאני שם ונרגעת. לא בא לי לחכות ללידה ואך בכלל לא יהיה סיכוי. נורא נורא מתלבטת יודעת שזה יהיה כרול בהרבה בכי וקושי. מה אתן הייתן עושות?מוותרות על זה?