פריקה... שבוע אחרי לידה אני יודעת שזה לא לגמרי הפורום המתאים, פשוט כל ההריון זכיתי כאן לכל כך הרבה תמיכה וחשבתי שבגלל שיש כאן בנות שכבר בילד שני או יותר אוכל לקבל עזרה. ילדתי לפני שבוע בדיוק. הכל היה קסום בבית חולים, למרות הכאבים והמחסור בשינה ( היינו באפס הפרדה). מהרגע שחזרנו הביתה אני בן אדם אחר. אני פשוט עייפה, כאובה מהתפרים, חסרת תאבון וסובלת מההנקה בקטע פסיכי. מיום שישי אני לא מפסיקה לבכות פשוט מכל דבר. פיתחתי מעין תלות הזוייה בבעלי וכל פעם שהוא הולך לעבודה אני פשוט בחרדה. היום היה לנו ברית ואני לא מפסיקה לבכות מהפחד והמחשבה שמחר אהיה לבד עם הילד . אני לא מוצאת את עצמי. אני עייפה . בא לי רק להיבלע לתוך חיבוק. אני מאוהבת בפיצי שלי שלא תטעו... אבל מרגישה כל כך לא אימהית ולא בוגרת. מרגישה שאני פשוט מאכזבת את הילד שלי ואת כולם. מישהי חוותה משהו דומה? מה קורה לי? :( כל כך חיכיתי לרגע הזה שאחרי ועכשיו אני פשוט לא מצליחה להנות ממנו... לא מוצאת בתוכי את האנרגיות והביטחון שליוו אותי כל ההריון.

לזרוק את החלב? בעלי הפשיר חלב שהקפאתי, הבן שלי אכל רק 30 ונשאר 150.. הוא החזיר למקפיא כי לא ידע מה לעשות עם זה, לזרוק, נכון?

איזה חודש אני נראת? נחשו :)

צריכה המלצה לרופא לסקירה שניה .

למישהי יש תאומים ויש לה טיפים איך מניקים 2 ?

קצת לא נעים 🥴 אבל כנראה לא היחידה שסובלת.. מרגישה שמאז ההריון כל עניין יחסי המין הפך להיות קצת יותר מסובך.. חח עד שעברנו את שלב החוסר חשק, עכשיו יש חשק אבל כאילו יותר יבש וכואב למטה.. מה שמקשה על החדירה ומכאיב לי.. יש משהו שאתן מכירות שבטוח לשימוש בהריון? ג׳ל? שמן? משהו?? מתגעגעת להנות מכל העניין 🤦🏻‍♀️