לא מפסיקה לבכות הפיצית בת 7 שבועות.. זה כבר היום השלישי שהיא לא מרגישה טוב. משתעלת ומשתנקת מתוך שינה.. היינו כבר בטרם שאמרו שהכל בסדר וזה לא נשמע לי הגיוני אז הלכתי לרופא ילדים של הקופה למחרת שהפנה אותנו למיון בגלל צפצופים בריאות. במיון מרחו אותנו כמה שעות טובות ואמרו שזה וירוס ושכל מה שאפשר לעשות זה אדים חמים במקלחת. הילדה כלכך סובלת.. כל הלילה מתפתלת ומתנשפת, האף שלה סתום לגמרי וניסיתי כבר מלא דברים כדי לרוקן אותו. הבוקר זה כבר השיא.. היא לא רוצה לאכול.. היא על הנקה מלאה וכמובן שקשה לה לינוק אז שאבתי לה ואכלה רק 50 מל. אני מרוסקת.. כבר שלושה ימים לא ישנה.. במצטבר היו לי אולי 4 שעות שינה בכל הימים האלה. בעלי גם חולה אז לא יכול להיות עם הילדה.. הולך כמה שיותר לעבודה כדי לא להיות בסביבה שלה. די כבר אוףף נשברתי

מלווה בחדר לידה האם זה נכון שמותר רק בן אדם אחד שילווה בחדר לידה ?? והאם אסורים ביקורים ליודלות

ממליצות על חטיפים של בייביביס ?

באלי לשתף אוקע לפני שנתיים נקלטתי להריון לא מתוכנן יצא לי סטוץ ופתאום גיליתי הריון הייתי בצבא והוא לא הייה מוכן להיות משותף בגידול וגם המשפחה לא הייתה מוכנה ניסיתי לעבוד ניסיתי לעשות הכל כדי להביא את העובר אבל לא הייה לי את היכולת כמה שניסיתי בסוף החלטתי לעשות הפלה קבעו לי תור וזה תאריך שלעולם לא אשכח ב4.3 יום אחרי היום הולדת שלי של גיל 19 בשבוע 8 ואז הרגשתי קשה עם עצמי ממש הייה לי קשה הכרתי את הזבל הציעה לי נישואים ולא חיכיתי לדקה ישר אמרתי אני מנסה ובוםם נקלטתי היום שבוע 34 עוד שניה אבל כואב לי על הילדה שיש לה אבא כזה אבא שברח והשאיר אז אישה בחודש השביעי לטובת אישה אחרת אבא שמאחל לילדה שלו למות וכמובן שאבא שלא מכיר בילדים האחרים שלו והכי גרוע אבא שמכניס אישה אחרת להריון שהוא עדיין נשוי נכון עשיתי הרבה טעויות אבל לא הייה לי את החיים הטובים ובגלל זה אולי כלכך רציתי ילד וברוך ה זכיתי בגוזלית שלי אבל מצטערת שמיהרתי כלכך ולא חיכיתי לשניה שכולם אמרו לי לא להיות איתו לא להתחתן איתו ובטח ובטח לא להביא איתו ילד היום המשפחה תומכת ועוזרת ובעצמם כואב להם עלי שככה קרה

ירידה בהמוגלובין זה הגיוני שתוך חודש יורד מ11.8 ל11? חודש 5. ואני לוקחת כל יום 2 כדורי פריפול! כנראה לא נספג טוב, אבל עדיין- ירידה כזאת זה הגיוני בכלל?

בדיקת ניפט- בסיסית או מורחבת? מה עדיף מנסיונכן?