יואו קטסטרופה הבן שלי מתנהג בתסכול וכעס לא יודעת למה הוא בן 2 לא יודע לדבר לבטא את עצמו יש לי בנוסף תינוקת בת חצי שנה בביצ על המשטח הבן שלי כל הזמן זורק חפצים משחקים כל הבא ליד הוא מרביץ לעצמי בראש חזקק והוא צועק וכועס שאומרים לו לא לזרוק הוא עוד יותר זורק ניסיתי להתעלם ולא לייחס לזה חשיבות אבל ממשיך הוא נהייה כמו 10 ילדים אני אוספת אותו ב4 מהגן אני עם הקטנה בבית הוא מגיע הביתה מוציא לי את כל האוויר כאילו הייתי איתו שבוע בבית!! אני כבר עייפה נפשיתת וקשה לי מה עושים? הילד מקבל את מלא האהבה והתשומת הלב לא חסר לו כלוםם תודה לאל! מה לעשות? להציב גבולות ולכעוס? או לחבק וללטף ולעטוף?? זה כבר ניסיתי.. אבל אין הבנה הוא ממשיך בשלווו זה מסוכן לקטנה הוא יכול לפגוע בה עם חפצים אני לא יודעת למה הוא ככה ומה לעשות??? הוא לא מדבר עדיין הוא אומרים מילים שמכיר לא הכי ברור אבל אומר אבל לא מדבר כדי לבטא רצונות ותחושות תשושה
אמהותאמהות
💬28 תגובות

תגובות (28)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי11 בנובמבר 2021 בשעה 17:15
כשזורק חפצים תנסי להתעלם.. אולי הוא מרגיש ששמת אותו בצד אולי מחפש תשומת לב של אמאואת כנראה קצת חסרה לו.. אולי תשבי איתו ותשחקי איתו.. שיראה שאת עדיין שלו כמו שאת שלה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי11 בנובמבר 2021 בשעה 17:16
אז כנראה שכן חסר לו משהו. זה שהוא לא מדבר עדיין... עשיתם לו בדיקת שמיעה? בדקתם שאין משהו בגן? הכי קשה בעולם לא לכעוס אבל באמת שזה מתסכול.. תחשבי שאת עצובה וכועסת ולא רק שלא מבינים אותך אלא גם כןעסים עלייך... איזה חוסר אונים. מה שכן הייתי מגיבה באסרטיביות כשזה קשור לתינוקת כי מה שמסוכן מסוגן ואין ברירה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי11 בנובמבר 2021 בשעה 17:48
לשנות גישה לא לזרוק /בוא נניח עכשיו את החפץ לא לצעוק בוא נדבר עכשיו בשקט ועוד משפטים כאלה בלי המילה לא לא יוצא עוד יותר דווקא
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי11 בנובמבר 2021 בשעה 18:01
לקחת לאבחון אצל קלינאית תקשורת ותמשיכו משם

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

מתי לספר לחברה טובה? יש לי חברה ממש טובה שכבר שנתיים מנסה להכנס להריון ולא מצליחה. היא נכנסה פעם אחת לפני שנתיים ועברה הפלה טבעית ומאז לא מצליחה. מיטב הרופאים אמרו לה שאין לה שום בעיה והיא רק צריכה להמשיך לנסות. היא בוכה לי יום יום על הנושא וכל חודש כשהיא מקבלת מחזור זה ממש יום אבל בשבילה ובשביל בעלה. אני נקלטתי ממש בטעות, פחות או יותר מאפצ׳י כמו שהבן זוג אוהב להגיד. החלטתי להפסיק עם הגלולות במלוא 10 שנים שאני לוקחת אותן ועברנו לקונדום. פעם אחת התעצלנו לשים ו... בום. סיפרתי לחברה הזאת על האיחור במחזור (כי באמת חשבתי שזה בגלל הגלולות וזה כלום) וכשיצאה בדיקה חיובית התקפלתי וסיפרתי לה שקיבלתי מחזור וזה היה סתם איחור. אני כבר בחודש שלישי ולא יודעת איך לספר לה. אני לא יודעת אם תכעס שלא סיפרתי לה מההתחלה (ובעצם שיקרתי) או סתם תהיה עצובה יותר על חוסר המזל שלה בעניין הזה. בינתיים כבר 3 חודשים שאני נמנעת מלהפגש איתה וזה לא הולך להחזיק עוד הרבה זמן (אין לי כוונה לנתק קשר ולהעלם). הסגרים קצת הקלו על התירוצים אבל תכף זה נגמר והיא תכננה לנו כבר מיליון פעילויות ליום שאחרי. כבר רואים בבירור שאני בהריון וגם אם אנסה להסתיר היא תעלה עליי (אני רזה ותמיד לובשת בגדים ממש צמודים אז אם אלבש שקים זה יהיה ברור) גם ממש השמנתי בנוסף... אז בסוף אצטרך לספר לה לפני המפגש כי לבוא פתאום עם בטן זה נשמע לי לא יפה אבל אני לא יודעת איך. מה לעשות? אם הייתן בצד שלה איך הייתן מגיבות או מה הייתן חושבות? הייתן כועסות עליי?
הריון ולידההריון ולידה
💬18 תגובות👍1 לייקים