גוף יקר שלי.. לפחות 20 שנים שאני מלקה אותך על כמה שאתה שמן ומגעיל. כועסת על אחרים שמעירים לך, אבל אני עושה את זה בלי סוף. עושה ימים כלילות בשביל לשנות אותך. משפילה, מקטינה, מזלזלת ורומסת. רק ש.. הייתי עיוורת ופשוט לא ראיתי. לא ראיתי ולא התייחסתי לכל הדברים שאתה עושה למעני. יצאת מניתוח מוח מורכב ללא פגע. אתה מאפשר לי לקחת תרופות כמעט בלי תופעות לוואי. אין לך נטייה להצטלקויות. אתה נכנס להריון ומחזיק הריונות, ואפילו בלי בחילות והקאות. טפו טפו. אתה נותן לי להיות פעילה ולעשות כרצוני: ספורט, קניות, עבודה סיזיפית וכו'. אתה גוף מדהים! אני מתבכיינת בלי הפסקה שאתה שמן ומגעיל כי אתה עם bmi שנושק ל40, אבל אחרי כל המקרים שאני מטפלת בהם בבית החולים- זו "הצרה" האחרונה שמעניינת אותי. תמיד שפטתי אותך ולא זרקתי אפילו מילה אחת טובה. אני רוצה לבקש ממך סליחה, ותודה. יש לי גוף מתפקד ובריא, וזה כל כך לא מובן מאיליו. המשקל זה לא הכל בחיים, וממש סליחה שזה הפרמטר היחיד שלפיו התייחסתי אלייך. כל זה נגמר עכשיו.