עצבים וכל מה שמעבר היי בננות ...בא לי לשפוך את הלב קצת אני שבוע 14+1 ולאחרונה נהיו לי מצבי רוח מאוד קיצוניים בכי מלא..עצבים על כל אחד...פתאום צוחקת ...עצובה שוב עצבנית מה זההההההה אני יוצאת כמו משוגעת קורה לכן??

כתמים חומים יום שישי בערב קיימנו יחסים אני ובעלי ומאז ישלי כתמים חומים.. שבוע 13 ללכת להיבדק? זה נורמלי?

דימום רציני וכנראה המטומה. שבוע.14 שבוע 14+1. מ 6 בערב דימום כבד ומלחיץ מלחיץ מלחיץץץץ (החלפתי פד אחרי רבע שעה ). יש קצת הפסקות בדימום. הלכתי לטרם. ברוך השם יש דופק ותנועות. הטכנאית עלתה על המטומה. הרופאה (לא גניקולוגית. לא היה ) אמרה שאין מה לעשות. פליז תגידו לי מה קורה לי? מה זה המטומה ומה אני עושה עם הדימום הזה? קבעתי גניקולוגית מחר בבוקר. הייתן הולכות למיון ? לחוצה ובוכה

שמירת הריון. שבוע 29+ איך מוציאים?

שבוע 41 כמו מה זה נראה לכן? אני חושבת שהפקק יוצא לי בהדרגה ואני כבר יומיים משלשלת יש קשר נראה לכן?

עין הרע. לא מאמינה שכותבת על זה אבל מנסה. אין לי מה להפסיד. יש לי בת מתוקה בת שנה וחצי. כבר חצי שנה חולה. עברה ניתוח ואשפוז ארוך והרבה סשנים של אנטיביוטיקה ובדיקות ורופאים. הלב שלי מצטמק כבר חודשים והלילות ללא שינה וכבר לא עובדת הרבה זמן. מפרנסת יחידה. אחותי הגדולה מעולם לא אהבה אותי מגז שנולדתי. היחסים ביננו היו של שלום שלום בארוחות שישי אצל הוריי ומצידה הרבה לעקוץ אותי להכאיב לפגוע להעליב ולהעליל עלילות ושקרים. תמיד כעסה על אמא שלי שאוהבת אותי. היא הסיבה ששמרתי את הסוד בהריון עד שלא ניתן היה יותר בחודש שלישי.ברור שלא שמחה ולא אמרה מזל טוב, צחקה עלי עם בעלה . מאז לא הגעתי להוריי לא לחוש מתח מצידה לשמור על ההריון. מאז הלידה שלי היא הפסיקה לדבר סופית עם אמא שלי ומביאה את הנכדים רק שאמא לא בבית , להעניש אותה. כן היא פסיכית ורעה וקנאית ואומללה. כבר זמן רב מרגישה שהיא שולחת מסרים שליליים מקנאה לקטנה שלי. היא תמיד חשבה שרק היא הביאה נכדה ו שהנסיכה שלה תהיה לעד המועדפת וכעת אוכלת את עצמה. מה אתן ממליצות? למי פונים? יש פרק לקרוא? אני מרגישה ממש רע עם הסיפור המשפחתי אבל עד עכשיו זה פגע רק בבריאות שלי ובלילות שלי ללא שינה, כעת לצד הוירוסים והדברים האמיתיים יש לדעתי משהו מעבר. אולי אני נשמעת פסיכית אבל הרגשה זאת הרגשה ואני ממש אשמח שלא תצחקו ותעזרו לי מנסיון או מקריאה שלכן. תודה רבה הלוואי ויהיה משהו להקל על הקטנה ועל הסבל המשפחתי. אמא מאד מאד עצובה כבר אין ימי שישי יחד והנתק מחריף. מאד עצוב לי מאז הלידה שככה הקטנה באה לעולם במקום שישמחו עליה. היא גוזל יפייפה וקסום. מה עושים? 🥲🥲🥲🥲🥲