היי בנות אני ובן הזוג שלי רבנו כי אחותו כרגע זקוקה למקום לישון בו משהו כמו חודש אני והיא בסדר עכשיו אבל שהייתי גרה אצל ההורים שלה תמיד הייתה רבה איתנו והייתה נותנת לי להרגיש לא נעים שהייתי גרה אצלם ממש זה היה פשוט סיוט ובגללה אפילו עברנו בית והתחלנו לגור לבד. עכשיו אני בהריון ראשון חודש שביעי אני חושבת שיש לי דיכאון בהריון כל פעם שמשהו קטן קורה או מילה לא טובה מהבן זוג בעיקר אני בוכה שעות בגדול מרגישה לבד בהריון. אני בפחד ולחץ גם מהלידה גם מלחפש דולה גם מהקניות שצריך לעשות מהבית שאנחנו צריכים לסדר לצבוע לנקות לזרוק חצי מהדברים שיש בבית. אני והבן זוג שלי רבנו על זה אני ממש לא רוצה עוד דברים על הראש כי יש לי מספיק ואני חולת פרטיות בקטע מפחיד. אולי אחוז ממש קטן עדיין לא סולח לה על מה שהיא עשתה לנו. אנחנו גרים במושב יש לנו בית קרקע 2 קומות והוא לא מבין למה זה מפריע לי אם היא תיהיה למעלה ישן הכל אין לה למה לרדת למטה חוץ מיציאה מהבית. מה אתן הייתן עושות במצב כזה?

שיניים באופק???