משתמשת פורטי4 בנובמבר 2021 בשעה 15:47
אני מגדירה את עצמי מאוד אימהית וסבלנית.
עושה את המקסימום שאפשר כדי שלפעוטה בת השנה וחצי שלנו יהיה הכי טוב שאפשר.
אבל אחרי כמה שבועות בלי שינה כי היא מעירה אותי כל לילה כמה פעמים בלילה (ולמה שבעלי יקום),
אני מותשת.
נגמרו לי הכוחות.
כמה עוד אפשר לא לישון בלילות, בלי זמן באמת בשקט שלי לבד עם עצמי, ואז ללכת למשמרות בבית חולים ולתפקד כמו שצריך???
אחרי יומיים עם חום לסרוגין הלכנו לרופא ילדים שאיבחן דלקת אוזניים ורשם אנטיביוטיקה.
נו, מה חדש??
כל שני וחמישי דלקת אוזניים.
מרגישה שאני טובעת, ואף אחד לא רואה.
אף אחד לא מציל.
עד שסוף סוף הצלחתי לתת לה את ה4 סיסי העלובים של האנטיביוטיקה, היא הקיאה את הנשמה.
זה השלב שנשברתי.
פשוט פרצתי בבכי ונשארתי מאז עם דמעות בעיניים ומחנק בגרון.
מאותו רגע כבר לא מעניין אותי כלום.
אפאטית ואדישה לכל מה שהיא עושה.
נשארתי בלי כוחות,
לא יודעת איך אסתדר איתה ועם התינוק שבדרך.
לא ידועת איך להתרומם,
ושונאת את המצב הזה
אמהות
💬5 תגובות👍1 לייקים
