שונאת כאלללה...תעשי מה באלך שימי פס

צריך ללמוד לסנן הערות של אנשים , אנשים אוהבים להתערב

שימשיכו לאמר מה שהם רוצים . זו הילדה שלך ולא שלהם. אם ילד בוכה יש לו סיבה וצורך למשהו רק שאנחנו המבוגרים צריכים להבין מה, כי הוא מדבר רק בעזרת הבכי , וחום ואהבה זה אחד הצרכים הבסיסיים של הילד!

וואיייייייי לא סובלת שמעירים על הרגל לידיים! שימי פס אחד ענק על כל מי שאומר לך את זה. זה לא הרגל!!! זה צ ו ר ך!!! הם לפני שנייה היו הכי עטופים ומוגנים בעולם במשך 9 חודשים, למה פתאום יש ציפייה מתינוקות שזהו הם יצאו לעולם הם צריכים להיות עצמאיים? מה זה השטויות האלה? השנה הראשונה שלהם מלאה במלא שינויים וניסיון להתרגל לעולם, מן הסתם שירצו תמיד להרגיש הכי בטוח וקרוב לאמא!!! לא מבינה את זה באמת שלא. אל תפחדי מידיים!!! תמשיכי להעניק לילדה כל מה שהיא צריכה ורוצה!!! תקשיבי, הבת שלי בת חצי שנה אוטוטו, מגיל לידה עד גיל 3.5 חודשים היא הייתה *רק בידיים*! כמו שאת שומעת, רק בידיים. כל התנומות במהלך היום, כל שינת לילה, כל זמן אפשרי בזמן עירות רק ידיים. לא התרגשתי מזה לרגע, נהניתי מכל זמן לנשנש אותה קרוב אליי ולחבק אותה חזק חזק. כולם אמרו לי ״אוי ואבוי זהו הרגלת אותה, זהו היא רוצה רק ידיים, זהו הלך עלייך.״ כל מה שהילדה שלי הייתה רוצה וצריכה - הייתי שם בשבילה. רצתה לישון רק עליי, רצתה להירדם רק בידיים, רצתה שאני ירדים אותה שאני מחבקת אותה וקופצת איתה על כדור פיזיו, רצתה לישון רק בידיים בכל תנומה אפשרית, נתתי לה הכל! כי ידעתי שזה מה שהיא צריכה בשביל להרגיש בטוחה. ולא התרגשתי מזה ולא הקשבתי לאף אחד שחושב שהוא איזה ד״ר לתינוקות (יש איזה נטייה לסביבה הקרובה שברגע שאת יולדת פתאום הם הופכים לד״ר לתינוקות ויודעים הכל מהכל - לא מסוגלת לסבול את זה). ידעתי שמה שהיא צריכה זה להרגיש את החום גוף שלי והקרבה שלי ולרגע לא פחדתי מהמילה ״היא תתרגל לידיים״ כי ידעתי שזה מה שהיא צריכה. ונחשי מה???? כבר 3 חודשים שהיא לא רוצה להירדם בידיים ויהי מה! נרדמת רק במיטה!!!! בזמן העירות שלה מעסיקה את עצמה לבד ומשחקת עם עצמה גם אם אני בסביבה וגם אם לא. בכל תנומת יום/שנת לילה שלה, אני פשוט שמה אותה במיטה, היא עוצמת עיניים ו ז ה ו. גם אם תנסי להרדים אותה בידיים היא לא תרדם לא משנה מה. נחשי בזכות מה זה קרה??? רק בזכות זה שנתתי לה 3 חודשים רצופים רק ידיים, רק בטחון, רק קרבה וחום, והנה עובדה שהיא הרגישה בטוחה ומוכנה היא נרדמת לבד. נשבעת לך ביקר לי מכל, שהיום אני מתה שהיא תשן אצלי בידיים! תהני מכל רגע שכזה גם אם לפעמים זה קשה! (ואת יכולה להשתמש במנשא זה ממש מציל). אני הכי מתגעגעת לזה שבעולם ולפעמים אני אומרת לעצמי ״אמן היא תרדם שוב בידיים רק כדי שאני ירגיש אותה קרוב אליי״. אז כפרה עלייך אל תתרגשי מכל מיני נשמות טובות שתמיד אוהבים להתערב ולא מבינים בכלל מה יוצא להם מהפה. את האמא, היא צריכה אותך הכי הכי הכי קרוב שיש, היא רוצה להרגיש בטוחה, עטופה ומוגנת, זה מה שהיא צריכה ממך עכשיו, תהני מכל רגע שכזה כי הם גודלים כל כך מהר ואל תקשיבי לאף אחד - זה הצרכים שלהם!!!