גם לי אמרו לא לקנות , עשיתי את מה שמרגיש לי נכון והלכתי בשבוע 25 בערך לקנות את הבסיס שצריך (מוצצים, בקבוקים, בגד ראשוני, מגבת, טטרות וכיסא בטיחות) השארתי אצל אמא שלי כי היא לא הרשת לי להכניס לבית שלי... כיבדתי את זה ובנתיים התעניינתי במיטות ושידות וכו. ואז בשבוע 27 אושפזתי עם קיצור צוואר ופעילות רחמית ועד היום נמצאת בשמירת הריון ולא ממש יכולה לצאת ולהסתובב (אני עם הריון תאומים) אז אני די שמחה שכן הקשבתי לעצמי ולפחות את הבסיס כן קנינו ואפילו נהנתי מזה באותו היום! ממש ריגש אותי... אז תקשיבי לעצמך ותעשי מה שמרגיש לך נכון ❤️

ובנתיים אני מפעילה את בעלי אם אני רוצה לקנות משהו אחרי שביררתי דרך אתרים ובנות שעוזרות, שולחת אותו כל פעם למקום אחר😅

גם אני גדלתי ככה והחלטתי להתעלם מזה, לחשוב חיובי ולהאמין באמונות קצת יותר חזקות מאמונות תפלות. רק המחשבה על להשתחרר מבית החולים לתוך בית לא מסודר/שיחסר למ משהו/שמישהו אחר יסדר עבורי - עושה לי בחילה וצמרמורת אני אוהבת לסדר הכל בעצמי בכיף וברוגע וכך עשיתי. חמי וחמותי קצת התקשו לקבל ולבסוף הבינו. עכשיו אני 38+2 הכל מוכן ואני רגועה ומחכה ללידה ולא חושבת על איך לתפעל את מי כשאני בעצמי בצירים.

קניתי הכול, השארתי בחנות ואת הבגדים, המגבות, המצעים אמא שלי כיבסה והשאירה אצלה. גם עכשיו בילד שני הכול אצל אמא שלי. אני לא חשובת שאחרי לידה אפשר להתארגן ברוגע כמו שאת יכולה לפני ועדיף שהכול יהיה לך מוכן