הי בנות ❤ אני רושמת מהמשתמש שלי כי אני חושבת שאין מה להתבייש דרך אנונימית 😊 העליתי בעבר פוסטים כאנונימית על הנושא. אז הבן שלי הוא נין ונכד ראשון, בעלי מאוד קשור לסבתו הוא לא בקשר עם אמא שלו וכשהייתי בהיריון סבתא שלו נורא דאגה התקשרה וכל הזמן הייתי שולחת לה אוכל, הייתי מתקשרת לשאול לשלומה יש לי רגישות יתר עם קשישים😊 היא לא קשישה היא אישה מבוגרת.. בהיריון היא הייתה אומרת לי הלוואי שהוא יצא דומה לנכד שלי ואמרתי לה את רומזת שאני מכוערת תודה. והיא השיבה טוב נו שיקח את הפלג גוף תחתון שלך. ונעלבתי מאוד... כשילדתי הייתי מרוסקת עברתי לידה מאוד קשה והיא באה אלי הביתה עם חמי ובכיתי בלי סוף והיא אמרה גם אם את רוצה או לא אני אגיד עד מחר שהוא דומה לנכד שלי. ואמא שלי אמרה לי תתעלמי ממנה וזה בסדר היא אוהבת נורא את בעלך אז זה בסדר ניסתה להרגיע אותי... וכל הזמן שהייתה באה יאו איך הוא דומה לך איזה יופי. ויום אחד שהיא באה היא הסתכלה סביבו בעגלה ואמרה. אני מחכה שתגיד כבר אבא רק אבא אני רוצה שתגיד. מהר אני ואמא שלי אמרנו סליחה ולמה שלא יגיד אמא? היא אמרה את? את לא חשובה לי רק הנכד שלי חשוב לי את לא חלק ממני. ואמרתי לה תודה (כל המשפחה שלו הייתה אצלי שהיא אמרה את זה) מאז אמרתי לבעלי שדי מספיק ומים הגיעו עד נפש לא מוכנה לדבר עם האישה הזו בעלי בהתחלה מאוד שפט אותי, מאוד פקפק ברגשות שלי הקניט אותן אמר תפסיקי איזה שטויות ובכל זאת לא ויתרתי לבסוף הבין אותי ואמר את צודקת.. מאז עברו חודשים אני לא עונה לה לטלפונים בכלל עניתי לה רק בחגים ואני משקרת לה שהטלפון שלי תקול ובעלי זורם איתי בזה. היום הייתי אצלה יחד עם בעלי כי הוא ביקש לקחת את הילד אליה, הנשמה שלי הייתה חנוקה רק רציתי ללכת ממנה כבר.. ולא דיברתי מילה איתה כל דבר שהיא אמרה עניתי יבש.. וסיפרתי את זה לאמא שלי ואחרי שהיא אמרה שיגיד רק אבא אז אמא שלי אמרה אני מאחורייך הפעם את צודקת. היום כשסיפרתי לה איך שהתנהגתי אמא שלי אמרה לי זה לא יפה בכלל וצריך להיות צבועים כי היא אישה מבוגרת.. ואמרתי לה שאני לא יכןלה להיות צבועה.. ועכשיו אני מרגישה קצת רע עם עצמי. אולי הייתי צריכה לפעול אחרת? אמרתי לבעלי אולי אני אשלח לסבתא שלך חלות בהפרשת חלה שאעשה השבוע הוא אפילו לא התלהב.. לא הגיב.. מה הייתם עושות במצבי? אודה לכל עזרה❤🙏