אני לא מפסיקה לבכות.. אני כמה ימים אחרי לידה..הגדול שלי עם חום כבר כמה ימים ואני לא מצליחה לתרן ולהתייחס אליו ואל הקטן:/ אני מרגישה שאני לא מתייחסת טליהם כמו שצריך ואני פשוט בוכהה בוכההה:(:(: היינן צריכים לעשות בדיקןת דם ושתן ולא חשבתי לקחת אותו פשוט ברח לי כי קצת עבר לו החום מאתמול..עכשיו שוב יש לו ואני אקח אותו רק מחר..מרגישה מזניחה😭😭😭😭 הוא עליי זרוק:( הוא בן שנה וקצת ומוציא מלא שיניים כל החניכיים שלו אדומות וטוחנות מבצבצות...עכשיו חשבתי אולי זה מזה או מהלידה לא יודעת ופוחדת שאני מפספסת משהו..רק מחר נלך לבדיקות.. והקטן שלי , אני בקושי מספיקה להניק😵‍💫 מרגישה אבודה:( בעלי עוזר המון...אבל הוא גם עייף ואני מרגישה שהוא מרשה לעצמו יותר...לילד היה צריך להיוץ בדיקות דם למה הוא לא יכל לחשוב על זה ולקחת אותו בבוקר לבד כשראה שאני ממהרת לבדיקת צהבת עם הקטן כשאני שבורה ומריסקת מהלידה ובקישי הולכת 😢 במיוחד שזה הוא שהלך איתו לאופאה כשהייתי עדיין בבית חולים כלומר נוא היה יותר מודע לעניין ממני..אני כל היום מרגישה מסכנה כאובה ושהילדים שלי לא מקבלים ממני מספיק 😭😭 יןדעתשזה הורמונים של הלידה אבל מרגישה עצובה😫