בדידות בהריון גם אתן מרגישות בודות בהריון? זה ההריון השלישי שלי ומעבר לפרצי הרגשות שכל הזמן יוצאים מפרופורציה אצלי, אני מרגישה ממש לבד ובודדה. הריונות קודמים זה לא היה ככה ואני כל הזמן על סף בכי. אין עם מי לדבר על זה ולמי לפנות...

אמהות לשניים איך אף אחד לא עדכן אותי שזה כ"כ קשה??? הגדולה בת 3 וחצי והקטנה בת חודש. מרגישה שאין לי חיים.. כל היום סביבן, הקטנה בוכה, אז הגדולה נודניקית כי מקנאה. אני רק מתייחסת לגדולה ושמה את התינוקת בעגלה ומנדנדת, היא פותחת בצרחות. בבקרים אני באפיסת כוחות מהלילות נטולי שינה כי התינוקת עם גזים וכשבעלי חוזר מהעבודה אנחנו במרתון סביב הבנות. אין לי אפילו 5 דק לשבת לדבר איתו. מרגישה שכל הימים עוברים לי כמו יום אחד ארוך שלא נגמר. אין לי מושג איך אחזור לעבודה עוד כמה חודשים. אני גמורה פיזית ונפשית! איך אתן מצליחות????

זה צירים? מה אתן אומרות?

שאלה על תמל בנותת חייבת לשאול.. תינוק בן 3 שבועות על נוטרילון.. הוא חא נינוח (גזים) וגם פולט המוןןן ביום.. אתן חושבות שצריך לנסות תמל אחר? או להתייעת עם רופא?

בחילות שבוע 34 לא מצליחה לשכב לישון כל הזמן בחילות וחוסר נוחות בבטן עליונה. יכול להיות שזה העובר שלוחץ?

התייעצות לא קשורה למי שמכירה את הארץ.. המשפחה שלי מהצפון שלו מירושלים.. אנחנו גרים בדרום כרגע ותמיד דברנו שנעבור קרוב להורים שלו לאיזה ישוב (איזור מודיעין) כי לצפון הוא לא מתחבר.. כרגע ההורים שלו עוברים לישוב מעבר לקו הירוק ואני לא רואה את עצמי עושה שם שבת כל שבת שניה..ההורים שלי בכללי פוחדים מירושלים ועכשיו לשמוע שאהיה בישובים כאלה כל שבת שניה מלחיץ..מי שירושלמית בבקשה לחסוך ממני ״הכל בסדר שם״ כי מי שלא מהאיזור לא תבין איך זה נשמע לאנשים מבחוץ..לי פחות נשמע לגיטמי לחיות ליד השטחים:/ עשינו סיבוב שם השבוע כדי שבעלי יכיר לי סתם את האיזור, והכל פשוט נראה מת, שטחים מתים עם ישובים ערביים ורכבים עם לוחיות זיהוי לבנות כאילו פחד מוות מבחינתי ואני מבינה שהם רגילים לזה כי הם חיים ככה אבל אני פשוט פוחדת..קרה לנו פעם שבטעות כמעט נכנסו לשטח לא לישראלים ורעדתנ מפחד היינו עם הילד ובעלי פשוט היה רגיל ואני השתתקתי פשוט.. גם עכשיו לאן לעזאזל נעבור? קרוב אליהם אני לא מוכנה ונשארנו קרחים מכאן ומכאן.. קשה לי גגם ככה שאנחנו לא קרובים לאף צד וכרגע להתקרב אליהם לישוב מעבר לקו הירוק זה בלתי אפשרי מבחינתי אני לא ארדם בלילות ולא אוכל לחיות עם ילדים ככה...שוב מי שרגילה בבקשה לא לשכנע אותי, אני לא רגילה ולא גדלתי באיזורים כאלה.. עצות מה לעשות? עדיין לחשוב לעבור לישובים ליד מודיעין וטיפה נתקרב אליהם או פשוט להשאר בדרום?