חייבת לפרוק ולשאול איך הייתם ממשיכות ומתנהלות בחיי הנישואין שלכן בידיעה שהגבר שלכן נכנס לעסק עצמאי בכוונה כדאי לברוח כי אותה תקופה לא היה טוב והשאיר אותכן עם תינוקת בהריון בהפתעה כמעט שנה לבד לבד ימים כלילות ..... עד היום הוא בעסק כבר 3 שנים יש לי שתיי ילדים ארבע ושנה וחמש אני מגדלת אותם סוג של לבד הוא עדיין הרבה לא בבית גם שהוא בבית הוא עובד מהבוקר עד הלילה אז כל הבוקר הוא יושן ולא עוזר ... עכשיו הכי גרוע שהוא מכניס יפה ולא מספיק כדאי שאני אכניס את הילד לגן בנוסף לכל התיק שעליי אני גם צריכה לצאת לעבוד אין לי יכולת סתם להיפגש עם חברה לצאת ללימודים שאני רוצה או סתם ללכת עם עצמי הדברים הכי בסיסים שמגיע לבן אדם .. תמיד אמרתי לו משפט חיה ותן לחיות לעולם אל תצליח על חשבון מישהו ותגרום לא לסבל ... ככל שעבר השנים התרגלתי ללבד ( שזה די עצוב ) אבל הכעס בי על הכל בוער ... כאילו איך עשית את זה דווקא שהכי היית צריך להיות איך לקחת 150 אלף שקל הלוואה בלי לחשבן לי בכלל ולמה נראה לך שאני בגללך לא מצליחה לנהל חיים נורמלים לעצמי שרק המחשבה של לצאת לעבוד שאחרי העבודה הילדים הכל עליי שהלילות צריך לריב לקום כי את עייף אני כל כך כועסת ןמאוכזבת .... אני אומרת לו אתה לא פעיל הוא לא מתקשר מה הילדים אכלו מה חסר כאילו זה ברור לו שאני ממלא את התפקיד אם אני לא ארוץ איתם לקנות בגדים לא יהיה להם .. חייבת לציין שבכל זה הוא לא אדם רע יש לו לב מאוס טוב אבל משהו שם מקולקל מהשורש מה דעתכן מישהי שעוברת את זנ או בכלל איך חיים ככה לאורך זמן ??? 🥺