אל תתעלמו מהפוסט הזה. חברות יקרות ואהובות. בנות יקרות, אני לא באה לתקן את העולם ולא להטיף מוסר, אבל בהחלט להראות לחלק מכן כמה פזיזות נהייתה בעולם וכמה נושא ההפלה הפך לקליל ופשוט. ***מציינת שאני לא מדברת על סיטואציות של עוברים עם מומים, או עניינים מורכבים אחרים שלפעמים באמת בעצב רב לא מותירים ברירה לחלק מכן. אני מדברת על סיטואציות בה בחורה, צעירה או בוגרת או לא משנה באיזה גיל עושה סקס. נתחיל בשיעור קצרצר. יחסי מין בזמן שסמוך לביוץ=סיכוי גבוה לכניסה להריון. מה זה הריון? יש פה אפליקציה שלימה שמראה לנו שבוע אחר שבוע איך מתפתח העובר, כבר בשלבים הכי ראשוניים שלו יש לו לב פועם, הוא חי, זז בכוחות עצמו, מרגיש.... הוא בן אדם קטנטן שנוצר בדרך הכי פלאית שיש לטבע שלנו להציע. "נקרע הקונדום" "הייתי עייפה ולא שמתי לב" "שכחתי גלולה אבל לא נורא רק מאחת לא יקרה כלום" אז לאאאאא!!!! הכי קל כיף וספונטני לפתוח ת'רגליים, באמת שאין יותר קל מזה בעולם. אבל בקשה לי אליכן, אתן יקרות ואהובות, אל תעשו את הצלקת הזו לעצמכן. שכבתם? תדעו שקונדום יכול להיקרע. גלולה מונעת רק ב99.9% אחוז (אחד לכל 100 מקרים יכול להיות הריון). קוטל זרע 75% מהזמן מפספס כמה זרעים.. אז... איך לומר- אל תבנו על זה!!!! קחו אחריות מלאה על המעשים שלכם. קחי בחשבון שכשתפתחי את הרגליים שלך והכי תהני בעולם יש סיכוי כלשהו שתצרי בן אדם.. ואחר כך- להרוג אותו כי לא מתאים לך? אחרי שאת עשית את המעשה הזה למרות שאת כנראה יודעת איך מגיעים ילדים לעולם? אין פזיז מזה. ולכל בעלות הלב החלש זה בסדר לא להמשיך לקרוא. אבל אם בכל זאת בחרת להפיל- דמייני תינוק קטן ומתוק, חסר ישע, הוא לא ידבר, הוא לא יגיד לך "אמא אני חי בבקשה אל תהרגי אותי" את מנצלת את חוסר הישע שלו- ובלי לשאול אותו מוציאה לו את הלב, מוציאה לו עם סכין איבר איבר עד שהוא מת, מת עם רגש ואינסטינקט של הטבע שגורם לו כבר בשלב הכל כך מוקדם לרצות להמשיך לחיות. אני כותבת את הפוסט הזה עם לב ועיניים דומעות.. על קלות הראש שיש לחלק מכן ברציחת הקטנטנים. ושוב- לא מדברת על מקרים של מומים או כל מיני מקרים אחרים (גם אז אני לא בעד להפיל אבל בהחלט בהחלט מכבדת ולא שופטת אם מישהי מחליטה כן) בבקשה בנות. תפתחו את הרגליים רק אם אתן מוכנות שאפילו סיכוי קטן שתהפכו להיות אמהות, אמן שלמישהי זה יזיז מיתר בלב, כי לי כבר נגמרו הדמעות. כותבת את הפוסט ילדה שנכנסה לעולם כשההורים היו בדרך להפלה, ואז כבר הייתי גדולה מידי. זכיתי להיוולד. זכיתי להביא ילדים מתוקים לעולם מבחירה, והם הדבר הטוב ביותר שקרה לי בעולם. תודה על המתנה של החיים האלה, ועל הבעל שמתקן איתי את החוויה של "נולדתי בטעות" ומראה לי כמה משמעות יש לכך שנולדתי.