לוקח לי המון זמן להרדים את התינוק הוא נרדם בין השעה 12 בלילה לשעה 2 בלילה, אני עכשיו בחופשת לידה וצריכה לחזור בערך עוד חודש לאחר שהארכתי את החופשה, אני רוצה להרדים אותו בשעה יותר מוקדמת, קילחתי אותו, עשיתי לו משאז' עם קרם, קיבל אוכל ולא ונשאר ער עד לארוחה הבאה ושוב עברה הדעה 12 בלילה, איך אפשר להרגיל תינוק בגיל 3 חודשים לישון יותר מוקדם?
אמהותאמהות
💬10 תגובות

תגובות (10)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי26 באוקטובר 2021 בשעה 21:17
עוקבת
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי26 באוקטובר 2021 בשעה 21:21
השעה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי26 באוקטובר 2021 בשעה 21:23
אם את מניקה במקרה אז תורידי קפה ואכילת שוקולד- הקפאין בשניהם מעיר אותם. ומעבר מה שלי עזר זה לעשות חושך עד כמה שאפשר וללחוש ממש. באיזו שעה את עושה מקלחת ובקבוק אחרון? תקדימי בכל פעם בחצי שעה בתקווה שלאט לאט יתאים את עצמו
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי26 באוקטובר 2021 בשעה 21:23
אני לא מניקה

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

מקנאה בחברה... חייבת תמיכה שלום יקרות.. אני נורא מתביישת לשתף, את מרגישה שאני חייבת לפרוק על מנת לקבל חיזוקים נפשיים. חברה הכי טובה שלי קיבלה הצעת נישואים והיא באופוריה עד הגג. לצערי קשה לי מאוד לפרגן לה אני מאז מרגישה ממש לא בטוב מכך.. יש כמה סיבות לכך אבל העיקרית היא שאני חצי שנה אחרי לידה, סובלת מדכאון לאחר לידה. אני מאושרת מהילד המדהים שלי אבל באופן כללי נמצאת ממש בשפל של חיי. בכל תחום אפשרי, הזוגיות שלי בבסיס שלה טובה אבל מן הסתם מאז הלידה אני מרגישה שאני צריכה לבנות אותה מאפס. איבדתי את העבודה שלי כי התפטרתי לטובת גידול הילד, המצב הכלכלי לא קל ועוד מליון דברים. אני ממש לא מאושרת ופתאום מולי באה חברה שלי כולה מאושרת עד הגג נמצאת בתקופה שאני כבר הספקתי לשכוח כולה בעננים וקשה לי עם זה מאוד. גם קשה לי לגייס את הכוחות בכלל להיות לצידה בכל האושר הזה. אני חשה קנאה וחוסר פרגון מטורף שזה דבר שמאוד לא אופייני לי. יש לנו חברות מדהימה ותומכת לכן התחושות האלו זרות לי, אני לא מקנאה בטבע שלי ושנים לא חשתי ככה כלפי מישהו, והפעם זה פשוט אכזרי וממש אוכל אותי מבפנים, בגלל שאני כל כך אומללה בחיים הפרטיים שלי. הם גם זוג מאוד מאוד דביק ברמה קיצונית והכל מוחצן בפייסבוק ואני בן אדם מאוד קנאי לפרטיותו אז כל ההתנהלות הזאת צורמת לי וגם עוד יותר תקועה בפרצוף שלי בכל הזדמנות. מרגישה גם שנלקחה ממני כל תשומת הלב, השנה האחרונה הייתה השנה שלי, הייתי כלה ואז הריון ואז לידה ראשונה. הייתי מאושרת ממש וכולם עטפו אותו, עכשיו כל האושר הראשוני עבר ונשארתי עם השגרה, וכעת היא במרכז העניינים וההתרחשות ואני בשוליים, וקשה לי עם זה במיוחד כשאני במצב נפשי לא טוב. מרגישה בן אדם פשוט נוראי והמצב הנפשי שלי כל כך שברירי שאני לא מצליחה לעשות עבודה רוחנית כדי להתמודד עם הרגשות השליליים ולא מצליחה כלום. ואם זה לא מספיק אז גם מרגישה בן אדם רע. האם זה נורמלי לחוש קנאה כלפי חברה טובה? בבקשה תתנו לי כלים להתמודדות
אמהותאמהות
💬5 תגובות