בבקשה אני צריכה עזרה עם בן שלי בן שנתיים שבוע הבא כמעט ולא מדבר רק מילים בודדות המנהלת של הגן לא מפסיקה לשלוח לי הודעות כל יום שהילד נשך 2 או שלוש ילדים ואת המנהלת והסייעות . בבית הוא לא נושך (מציינת ) והיום היא החליטה להוריד אותו לגדולים וגם שם הוא נשך . (האם מבחינה חוקית מותר לה להוריד אותו לקבוצה בוגרת יותר ממנו ? ) היא מתעקשת איתנו לטיפול בסכום של 3.000 ואין באפשרותי לשלם סכום כזה בעלי מפרנס יחיד הגשתי טפסים לקופת חולים וזה לוקח זמן והיא לא מעוניינת לחכות מבחינתה אני מרגישה שכל רגע היא תומר לי שהיא מוציא לי את הילד מהגן מה עושים במצב כזה ? היא נותנת לי הרגשה נחרצת והיא מעוניינת שהוא יצא מהגן אם הוא לא יקבל טיפול . אני עם תינוקת פחות מבת שנה בגלל היסטוריה רפואית אני לא יכולה לשלוח אותה למסגרת . בבקשה חוות דעת מה החוק אומר ומה באפשרותי לעשות בנידון מציינת שבדקתי טלפונית עם שתי מטפלות ושתיהן אמרו לי שנשיכות בגיל הזה זה נורמלי אין לזה רמה וצפי של כמה נשיכות או כמה זמן . עד שהילד מתחיל לדבר. וזה גן פרטי מציינת ,המנהלת היא ההיננה הבעלים של הגן היא רק מנהלת אותו .
אמהותאמהות
💬10 תגובות

תגובות (10)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי25 באוקטובר 2021 בשעה 09:58
זה נורמלי פשוט להסביר לו שאסור לאי לאט יבין
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי25 באוקטובר 2021 בשעה 09:58
נראלע ממש הזוי שמבקשת משו כזה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי25 באוקטובר 2021 בשעה 09:58
תנסי להעביר גן אולי לא טוב לו שם
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי25 באוקטובר 2021 בשעה 09:59
תפגישי עם ילדים אחרים תראי מה קורה אם אותו דבר

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

ממש סובלת באירועים המוניים עם הילד! שלום לכולןן! יש לי ילד בן שנה.. לפני שהוא נולד תמיד הייתי בן אדם שמעדיף את השקט שלי ואת הבית. אני רגישה מאוד וחווה את כל הרעשים והעומס כהצפה רגשית מאוד חזקה. ובחיים בחיים בחיים לא הייתי יוצאת כשהיה איזה משהו ציבורי בחוץ, כמו יום העצמאות פורים וכו'. ממש סובלת מהאווירה ההמונית ולראות את כל מי שאני מכירה ברחוב. לא מתחברת בכלל.. זה באמת גורם לי סבל! אבל עכשיו כשהילד קצת גדל ומתחיל להבין אני מרגישה מחוייבת לקחת אותו לדברים האלה! היום הייתה העדלאידע.. התלבטתי ממש אם לקחת אותו כדי שיראה את התחפושות והאקשן אבל ידעתי שאני הולכת לסבול מהצפיפות ולפגוש את כל העולם. ובאמת ממש ממש ממש התלבטתי ובסוף זה היה חזק ממני והחלטתי להישאר בבית.. ועכשיו אני מרגישה ממש חרא עם עצמי כי כל האמהות של הילדים שלי לקחו אותם, אבל באמת מי שמכיר אותי יודע שאני בדברים האלה כמו דג מחוץ למים.. אין לי בעיה לטייל איתו בכל מיני מקומות רק לא בימים האלה הספציפיים שכל העולם בחוץ.. ומה יהיה בהמשך כשיגדלו הילדים כמה אוכל למנוע מהם את הדברים האלה.. כמה זה נורא שסבתא שלו תיקח אותו? היא מתנדבת לזה בכיף.
אמהותאמהות
💬6 תגובות