בחופשת לידה. מרגישה שלא עומדת בעומס. כל היום סביבה. הגוף מותש והנפש.. עכשיו חמש וחצי ועדיין לא אכלתי וככה זה כל יום. ואעפ שאני יודעת שאני קורעת את עצמי והוא מודה שבחיים לא היה יכול לעמוד בזה- אני מרגישה לא נעים שאני מזמינה עכשיו חומוס. התקשרתי לבכות לאמא שלי, שיתפתי אותה שקשה לי ושאני עצובה והיא שאלה אם אכלתי. עניתי שלא והיא אמרה לי מייד להזמין משהו ושלא אוכל לטפל בתינוקת כמו שצריך אם אני גמורה ומורעבת. אמרתי לה שלא מרגישה בנוח. עכשיו בעלי לא קמצן ולא אמר לי לא להזמין או משהו כזה. אבל אני בכל זאת מרגישה כאילו זה לא בסדר. אצא דלי כעסה ואמרה שזה כי אני מעריכה את עצמי נמוך. שאני לא יודעת שזה מגיע לי כי אני עושה את מה שהוא בחיים לט היה יכול. ומנסה לקבל אישורים. לא יודעת מה הסיבה אבל נמאס לי מלהרגיש ככה. האמת היא שבא לי לחיות קצת ואני מרגישה קבורה ובנוסף לזה חלשה מרעב ובנוסף לזה לא נעים מבעלי שאהי מזמינה הרבה מאז הלידה. אוף עם המצב הזה לפעמים בא לי חזור להיות אדם עצמאי..