פוסט פריקה..אני והבן זוג שלי כבר שנתיים ביחד ויש לנו בייבי בת שלושה חודשים והיא הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים! בואו נגיד במילים עדינות שהקשר הזה קשה מכל קשר שהיה לי בחיים, כל ההריון רבנו ואפילו ביום הלידה ובימים שבאו אחרייה, זוגיות מתישה ומתסכלת ברמה שאין לי דבר טוב אחד להיאחז בו. קיבלתי את החטלס שלי לפני כחודשיים וחזרתי לאמא שלי עם הילדה, לא רציתי לחזור בשום אופן ודווקא אז הוא החליט קהוא לוקח על עצמו שינוי ובאמת השתנה בכל המובנים, פחות עצבני יותר שואל יותר מתייחס ויותר כל הדברים הטובים. אני מרגישה שכשהגעתי לחאלס שלי קשה לי לחזור אחורה ברמה של אני לא מסוגלת לגעת בו או לשכב איתו או בכלל לדאוג לו כמו שהייתי פעם, הוא התחיל לעבוד בעבודה מסודרת אבל זה דוחה אותי שאני הייתי צריכה לשלם חודש שעבר שכירות 5,500 ונחודש הזה את כל הגמר חשבון שבדירה חשמל ועד והפרשי ימי שכירות שעלו בעוד 500 שקל, מבחינתי אני לא יכולה לראות אותו גבר עד שהוא לא מכניס לי כסף הביתה ומצד שני אני גם מנסה בכוח בשביל הילדה שתגדל להורים שהם ביחד.. המצב בנינו כרגע טוב, אנחנו כרגע אצל ההורים שלו בחדר עד שנחסוך טיפה ונוכל להכנס לדירה כמו בני אדם אבל זה פשוט מתסכל אותי כל המצב הזה מסחינתי הוא גבר על הפנים שמבית גדול או אפילו נורמלי הבאת אותי ואת הילדה לחדר אצל ההורים שלך, אני בחורה סופר סופר סופר נקייה ומסודרת ברמה שזה משפיע לי על הנפש ופה אצל ההורים שלו הכל בלגן ותוהו ובוהו אי אפשר לדעת איפה הידיים ואיפה הרגליים, כמובן שעוזרת ומנקה כל יום אבל זה בכלל לא עוזר כמה שעות אחרי הבית נראה כאילו לא נגעו בו בכלל! זה מעצבן אותי בטירוף כי מבחינתי הוא נכשל כבן זוג וכגבר באופן כללי!! לא מסוגלת להתקרב אליו או אפילו להיות החמדה אני כל היום עם פרצוף וגם לא מצליחה להעיף ממני את הפרצוף הזה, מרגישה זשאני לא אוהבת את החיים שלי תקופה ארוכה, נזכרת בפעם והכל היה נראה שם הרבה הרבה הרבה יותר טוב מהיום. עדכנתי אותו לפני שחזרתי שכבן אדם אני אוהבת אותו מאד אבל כבן זוג הוא נמחק לי מהעיניים ושאם הוא רוצה לנסות בכל זאת יש לו עבודה מחודשת כי הוא חזר לנקודת ההתחלה ויצטרך לגרום לי לאהוב אותו מחדש והוא היה מוכן, מה לעשות ?????? זה יעבור ??? זה ישאר ?! ללכת או להשאר בכלל?!