חייבת לפרוק... אני אוטוטו בחודש שמיני ופתאום מתחילים לי פחדיםם שאיך אני אהיה אמא.. אני לא מתכוונת על הקטע של להלביש ולהאכיל וכאלה זה כולם לומדים ועושים אני מדברת על הקטע הריגשי איך לגרום לילד שלי להיות הכי מאושר ומלא ביטחון אני פוחדת שדברים ישפיעו עליו יש לי הורים טובים באמתתת אבל כלכך הרבה דברים שרטו אותי משפטים קטנים שנאמרו או התנהגות מסויימת. הם לפעמים אומרים לי רת הבת שלי אני מכיר אותך אבל אני מרגישה שאין להם מושג מי אנייי. אני פוחדת שהילד שלי ירגיש ככה וגםם אני רואה מול בעלי שהוא לדוגמא הרבה יותר בנוי לזה יש לו גישה לדבר. נדירר שהוא מתעצבן עליי גם שאני עושה משהו והוא הכי כועס שיש הוא מסוגל להגיד לי את זה בצורה הכי יפה שיש ותמיד יודע לדבר ואין לי את זה.. אני מאוד רגישה ואמוציונלית אני עובדת על עצמי גם בטיפול גם בלימוד וכאלה אבל אני פוחדת שעד שאגיע למקום אחר זה יהיה מאוחר מידי ויש כלכך הרבה דבריםםם משהו יכול להתפספס וזה יכול להיות קריטי אוףף הוא עוד לא נולד ובאלי להגיד לו סליחהה