היי אהובה , אני מבינה את התסכול שלך ה בהחלט מתיש אבל את צריכה להבין שזה לא משהו שאפשר ״לשנות״. כנראה שהתינוק שלך זקוק ליותר תמיכה כרגע ואם תנסי להתעלם מזה זה רק יחמיר. מבחינת מעון בשביל זה הן שם, הגננות אמורות להיות מודעות לכך שזה תינוק בן פחות משנה וצריך להתייחס אליו ולהרים אותו כשהוא בוכה. קחי בחשבון שזה תינוק שעד לפני פחות מחצי שנה חי בתוכך והרגיש הכי בטוח שיש והיום יש לו המון שינויים וגירויים, פיזיים וקוגניטיביים ולכן יש הרבה תקופות בהן התינוק פתאום נודניק וזקוק לנו יותר. אם נתעלם מכך זה לא ייפתר. ואין אפשרות לשנות את זה מעבר ל להיות שם עבורו ולספק לו את מה שהוא דורש. זו לא מחשב שאת משנה לו הגדרות וזהו. אם ירגיש שאין אף אחד שעונה לצרכים שלו זה יגרום לו לייתר לחץ וחרדה. ושוב, אם הגן והגננות מספיק מקצועיות הן אמורות גם הן לענות לצרכיו של הילד, את משלמת להן בשביל זה. ככל שתתני לו את מה שהיא זקוק לו ככה הוא יירגע ופחות יהיה זקוק לך כי ירגיש שכל פעם שהוא צריך את שם עבורו והוא מרגיש בטוח לשחרר. בתור אמא לתינוקת בת שנה וארבע אני יכולה לומר לך מניסיון הייתי כמוך בהתחלה וזה רק גרם לי ללחץ וברגע ששחררתי ונתתי לה את מה שהיא זקוקה לו היא נרגעה ואחרי כמה ימים או שבוע חזרה לעצמה. היום הבת שלי משחקת לבד בבית עולה ויורדת במדרגות (בהשגחה כמובן) ואני יכולה בשקט לבשל ולנקות את הבית בלי שתבכה שרוצה שאחזיק אותה.

את לא יכולה לשנות את ההתנהגות שלו. הוא מתחיל לפתח חרדת נטישה, שזה הגיוני ותקין לגילו. תינוק שלא מתנהג ככה זו נורה אדומה מאוד גדולה לזה שההורים מתעללים בו או שיש לו בעיה בהתפתחות. יש תינוקות שמתחילים בגיל 6-8 חודשים ויש כאלה שגם בגיל 5 חודשים. נשמע שהוא עירני מאוד וקשור אלייך, שזה בריא ומצוין!! תני לו את כל החיבה והאהבה שהוא צריך ותשתדלי לשחק לידו הרבה שירגיש ביטחון. את יכולה לעשות איתו משחק כזה שאת הולכת לחדר ליד ומדברת איתו שיישמע את הקול שלך ואז אחרי כמה שניות לחזור ולהראות לו שאת איתו. שיבין שאת לא נעלמת לו. במעון הוא ילמד להכיר את הגננת והמטפלות ואת המקום וייקח זמן (שונה מתינוק לתינוק) עד שיסתגל אבל זה תקין.